ע"פ 1164/97

תקציר

המדינה ערערה על עונש של שמונה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שנגזר על גבר שתקף את אשתו ואיים עליה ברצח. בית המשפט העדיף גישה שיקומית על פני גישה עונשית, בהתחשב בשינויים החיוביים בהתנהגותו של המשיב ובהשתתפותו בסדנה טיפולית. עם זאת, ערכאת הערעור נקטה גישה מחמירה יותר, והתמקדה בצורך להרתיע מפני אלימות במשפחה. הם קיבלו את הערעור והחמירו את העונש לשנת מאסר בפועל, תוך הדגשה כי חומרת מעשיו של המשיב מחייבת תקופת מאסר ארוכה יותר. בית המשפט הכיר בנסיבות המקלות, לרבות שירותו הצבאי של המשיב והריונה של אשתו, אך בסופו של דבר נתן עדיפות לאפקט ההרתעה, במטרה להעביר מסר ברור כי התעללות בבני זוג אינה מקובלת ועונשה על פי חוק. הכרעת הדין נועדה לאזן בין שיקום להרתעה, ולשקף את חומרת העבירות.