ב"ל 54839-10-21

תקציר

התובע, מטפל סיעודי בבית אבות, תבע את הנתבע, בבקשה להכיר בליקוי הכתף שלו כפגיעה בעבודה עקב מיקרוטראומה מתנאי עבודתו. הנתבע דחה את תביעתו, מה שהוביל לתביעה. התובע טען כי אופי עבודתו, שכללה עשרות הרמות ותנועות בכל משמרת, גרם לליקוי. הנתבעת טענה מנגד כי עבודתה של התובעת לא הייתה תנועות חוזרות וזהות, וכי גורמים נוספים גרמו לליקוי. בית המשפט, לאחר ששמע את עדותו של התובע ובחן את חומר הראיות, מצא כי עבודתו של התובע הייתה מגוונת ולא ביססה תשתית עובדתית למיקרוטראומה. עדותו היחידה של התובע לא הספיקה להוכחת טענתו, וסתירות ואי דיוקים בעדותו החלישו את טענתו. יתר על כן, משך העסקתו הקצר והסיוע שקיבל מאנשי צוות אחרים פעלו גם הם לרעתו. בית הדין הגיע למסקנה כי התובע לא סיפק תשתית עובדתית ראויה להכרה בליקויו כפגיעה בעבודה ודחה את התביעה, תוך שהוא מדגיש כי יש לבחון כל מקרה לגופו. מכיוון שמדובר בתביעת ביטוח לאומי, לא נפסקו הוצאות, ולכל אחד מהצדדים יש זכות ערעור תוך 30 יום.