עב"ל 48063-09-13

תקציר

הערעור נדחה משום שבית המשפט מצא כי פציעתו של המערער כתוצאה מאירוע טרור לא נבעה מ"מפגעי דרך" בעת שהיה בדרכו לעבודה, שהיא דרישה להכיר באירוע כתאונת עבודה לפי סעיף 80(1) לחוק הרלוונטי. פרשנותו של בית המשפט האזורי לתצהיר המערער, שהביאה אותו לדחות את גרסת המערער לאירועים, נמצאה כשגויה. עם זאת, החלטת המוסד לביטוח לאומי לדחות את תביעת המערער בגין פגיעה בעבודה עדיין הייתה מוצדקת. המכון טען כי האירוע אינו קשור סיבתית לסיכוני הדרך, ובית המשפט הסכים והדגיש כי המערער הותקף במכוון, הגם שנפלה טעות בזיהוי המטרה. כתוצאה מכך, האירוע יכול היה להתרחש בכל מקום ובכל זמן, ולכן הוא לא יכול להיחשב כתאונת עבודה. מכאן, שבעוד שהחלטת בית הדין האזורי נפלה פגם, בסופו של דבר הערעור לא צלח, והחלטת המכון עמדה בעינה.