רע"א 36529-06-21

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו בפסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי: רע"א 36529-06-21 הנאדי נ' קשר רנט א קאר בע"מ** **מבוא** פסק דין זה עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום לדחות בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה. הדיון מתמקד בשאלת תקינות ההמצאה של כתב התביעה והשלכותיה על זכות הגישה לבית המשפט ועל עצם תקינות פסק הדין. **הרקע העובדתי וההליך בבתי המשפט קמא** המשיבה (חברת ביטוח) הגישה תביעה בסדר דין מהיר נגד המבקשת בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב מבוטח, לטענתה, על ידי רכב שבבעלות המבקשת. התביעה הוגשה ביום 16.11.2016. כתובתה של המבקשת צוינה בכתב התביעה כ"שד דיין משה 25, ת.ד. 53391, ביר נבאללה, ירושלים". לאחר שלא הוגש כתב הגנה, המשיבה הגישה בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה. בקשתה הראשונה נדחתה על ידי בית המשפט קמא (הרשמת הבכירה א' ון קרפלד) בשל אי-קריאות תצהיר המוסר וחוסר בהירות בנוגע לביצוע המסירה בביר נבאלה, כאשר קיימת כתובת בשדרות משה דיין. המשיבה הגישה בקשה מתוקנת, תוך צירוף תצהיר המבהיר כי המבקשת עברה להתגורר בביר נבאלה. בקשה זו נדחתה שוב, תוך ציון כי ביר נבאלה נמצאת בשטח הרשות הפלסטינית, ולכן אין המצאה כדין. ניתנה התראה למחיקת התיק אם לא תוגש המצאה כדין תוך 60 יום. בהמשך, המשיבה הגישה בקשה נוספת, הפעם נסמכת על אישור מהרשות הפלסטינית כי המבקשת אינה תושבת הרשות, ולצד זה אישור מסירה על ידי גב' סברין נאסר, שבו צוין כי המסירה בוצעה לידי אחיה של המבקשת. בית המשפט (כב' הרשמת הבכירה א' חן) דחה בקשה זו, והביע ספק באשר למסירה, תוך הדגשה כי יש לבצע מסירה כדין לידי הנתבעת עצמה לאחר שקידה ראויה באיתורה. לאחר מכן, הוגשה בקשה נוספת, נסמכת על תצהירה של גב' סברין נאסר, שבו נטען למסירה אישית למבקשת בביר נבאלה, כאשר המבקשת סירבה לקבל את כתב התביעה. בית המשפט דחה בקשה זו בנימוק שטרם חלף המועד להגשת כתב הגנה. בהמשך, הוגשה בקשה נוספת, אשר נדחתה על ידי בית המשפט (כב' הרשמת הבכירה א' חן) אשר הורה למשיבה לצרף אישור ממרשם האוכלוסין. המשיבה לא פעלה בהתאם, ולאחר התראת מחיקה, נחתם נוסח פסק דין ביום 27.2.2018, כשנתיים לאחר הגשת התביעה. כחלוף כשלוש שנים, המבקשת הגישה בקשה לביטול פסק הדין, בטענה כי נודע לה על ההליך רק עם עיקול חשבון הבנק שלה. המבקשת טענה כי כתב התביעה לא הומצא לה כדין, כי היא אינה מתגוררת בכתובת שבה בוצעה המסירה לכאורה, וכי היא אף לא הייתה הנהגת ברכב בעת התאונה. המבקשת הגישה תמצית רישום ממרשם האוכלוסין המוכיחה כי היא מתגוררת במחנה הפליטים שועפאט מאז 2014. **החלטת בית משפט קמא (הרשם הבכיר א' אורנשטיין)** בית המשפט קמא דחה את הבקשה לביטול פסק הדין. הוא קבע כי ההמצאה נעשתה כדין, בהסתמך על בירור שערכה גב' נאסר עם שכנים, וכי יש לייחס משקל למידע זה על פני תמצית רישום מרשם האוכלוסין. בית המשפט גם קבע כי המבקשת ידעה על הליך ההוצאה לפועל, שכן האזהרה בוצעה לה, והבקשה לביטול הוגשה באיחור. לבסוף, בית המשפט בחן את טענות ההגנה, קבע כי המבקשת אינה אמינה, וכי קיימת סתירה בגרסאות לגבי זהות הנהג, ואף כי המבקשת נהגה להסתיר פרטים. **החלטת בית המשפט המחוזי (השופט א' דראל)** בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, החליט לתת רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור, לקבל את הערעור ולבטל את החלטת בית משפט קמא. **ניתוח העקרונות המשפטיים והחידושים בפסק הדין** 1. **עקרון זכות הגישה לבית המשפט וביטול פסק דין בהיעדר הגנה:** * **העיקרון:** פסק דין שניתן בהיעדר הגנה, כאשר לא בוצעה המצאה כדין, הוא פסק דין פגום מעיקרו, הטעון ביטול מחובת הצדק (פסקה 29). זאת בניגוד למקרים בהם המבקש לא מראה סיכויי הגנה טובים או סיבה מוצדקת למחדלו (כפי שנקבע ברע"א 9565/09 מרגוליס נ' גנץ). * **יישום:** בית המשפט המחוזי נתן משקל מכריע לעקרון זה, כאשר קבע כי השאלה המרכזית היא תקינות ההמצאה, וכי אם ההמצאה פגומה, פסק הדין בטל מעיקרו. 2. **דיני המצאה - תקינות ההמצאה:** * **העיקרון:** תקנות סדר הדין האזרחי (הן הישנות והן החדשות) קובעות כללים מחייבים למסירת כתבי בי-דין. מסירה "לנמען גופו" (תקנה 476-477 לתקנות הקודמות) עשויה להיחשב כדין גם אם אינה במקום מגוריו בפועל או במען הרשום, אך רק אם אכן הגיעה לידי הנמען. * **החידוש/הדגש:** * **סירוב לקבל:** במקרה בו הנמען סירב לקבל את הכתב, על השליח להדביק את הכתב על הדלת החיצונית או במקום אחר נראה לעין (תקנה 489 לתקנות הקודמות, ותקנה 161(4) לתקנות החדשות). בית המשפט קמא קבע כי במקרה זה, גם אם המבקשת סירבה לקבל, לא הוכח שהדבקה כאמור בוצעה, ולכן ההמצאה אינה כדין (פסקה 32). * **שיקול דעת בית המשפט וראיות אובייקטיביות:** לבית המשפט שיקול דעת רחב בקביעה אם ההמצאה בוצעה כדין, אך שיקול דעת זה נשען על עוגן אובייקטיבי של רישום מדויק באישור המסירה, במיוחד במצבים של סירוב לקבל (פסקה 33). * **כשלים בראיות המשיבה:** בית המשפט המחוזי הצביע על כשלים מהותיים בראיות המשיבה: * **סתירה בכתובות:** התייחסות לכתובות שונות, ללא הבהרה מספקת. * **אי-בדיקת מרשם אוכלוסין:** המשיבה לא פעלה כנדרש לבדיקת הכתובת הרשומה במרשם האוכלוסין, אף שניתנה על כך החלטת בית משפט. * **תערובת כתובות:** הכתובת המקורית בכתב התביעה (שד' משה דיין, ביר נבאלה) היוותה תערובת של כתובות. * **איתור "מודיעיני":** ההסתמכות על שיחות עם שכנים או מקורות מודיעיניים ללא פירוט. * **חוסר הלימה בין מסירת כתב התביעה למסמכי ההוצאה לפועל:** עובדה זו מטילה ספק בטיב המסירה הכולל (פסקה 34). 3. **חובת השקידה הראויה של המשיבה:** * **העיקרון:** בכל שלבי ההליך, ובפרט בשלב ההמצאה, על בעל הדין המבקש להמציא כתב בי-דין לגלות שקידה ראויה וסבירה באיתור הנמען ובביצוע ההמצאה. * **יישום:** בית המשפט המחוזי הדגיש את השקידה הנדרשת, וציין את הפעולות החוזרות ונשנות של המשיבה, את הדרישות של בית משפט קמא לבצע מסירה כדין, ואת מחדלה של המשיבה למלא אחר דרישות אלו (כגון צירוף אישור ממרשם האוכלוסין). 4. **מעמדה של תמצית רישום ממרשם האוכלוסין:** * **העיקרון:** תמצית רישום ממרשם האוכלוסין מהווה ראיה לכתובת מגוריו של אדם. * **החידוש/הדגש:** בית המשפט המחוזי, בניגוד לבית משפט קמא, נתן תוקף משמעותי לרישום זה (פסקה 23). קביעתו כי "תמצית רישום לחוד ומציאות לחוד" (כפי שנקבע בבית משפט קמא) אינה מקובלת, וכי הרישום במרשם מהווה אינדיקציה משמעותית, שיש להתחשב בה. עצם העובדה שהמבקשת מתגוררת במקום אחר מאז 2014 (כפי שעולה מהרישום) מערערת את יסודות ההמצאה לכאורה. 5. **אי-הכרחיות הדיון בטענות הגנה:** * **העיקרון:** כאשר נקבע כי לא בוצעה המצאה כדין, מתייתר הצורך לדון בטענות ההגנה של הנתבע. * **יישום:** בית המשפט המחוזי קבע כי נוכח קביעתו בדבר אי-תקינות ההמצאה, מתייתר הדיון בשאלת סיכויי ההגנה של המבקשת (פסקה 35). 6. **הכרעה בטענת האמינות והראיות:** * **העיקרון:** בית המשפט רשאי לבחון את אמינות גרסת המבקש, אך כאשר מדובר בפגם מהותי בהליך (כגון אי-המצאה כדין), פגם זה גובר על טענות אחרות. * **יישום:** בית המשפט המחוזי אמנם דן בטענות האמינות שהעלה בית משפט קמא (למשל, בנוגע לזהות הנהג), אך לבסוף ביטל את פסק הדין על יסוד הפגם הדיוני המהותי של אי-המצאה כדין, ולא על יסוד בחינה מעמיקה של טענות ההגנה. **מסקנות ומשמעויות** פסק הדין מדגיש את החשיבות העליונה של **המצאה כדין** כבסיס לכל הליך משפטי. פגם בהמצאה, כפי שהוכח במקרה זה, מוביל בהכרח לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה, וזאת מכוח חובת הצדק, ללא קשר לסיכויי ההגנה או לטענות אחרות. בית המשפט המחוזי יישם הלכה למעשה את העיקרון לפיו **זכות הגישה לבית המשפט** היא זכות יסוד, ופגיעה בה, כתוצאה ממחדל פרוצדורלי של המשיבה, מחייבת תיקון. הדבר בא לידי ביטוי בביטול פסק הדין, גם לאחר חלוף זמן משמעותי, כאשר הבקשה לביטול הוגשה זמן רב לאחר קבלת האזהרה בתיק הוצאה לפועל, אך זאת בשל כך שגם האזהרה, לכאורה, לא נמסרה כדין. הפסיקה משקפת גם דגש על **ראיות אובייקטיביות** (כגון מרשם אוכלוסין) לעומת עדויות סובייקטיביות או "מודיעיניות", במיוחד כאשר קיימת אי-בהירות או סתירות. לבסוף, ההחלטה של בית המשפט לתת רשות ערעור ולדון בבקשה כבערעור, אף שהיה מדובר בפסק דין של בית משפט השלום, מעידה על הבנה של חומרת הפגם הדיוני ועל החשיבות של מתן סעד למבקשת, אשר נמנעה מבירור ענייני של תביעתה.