ע"א 50906-01-13

תקציר

המערער, שהיה הנאשם במשפט מהיר בבית משפט השלום, מערער על ההחלטה שמצאה אותו אחראי לתאונת דרכים, ומבקש להביא ראיות נוספות בדמות חוות דעת מומחה. חוות דעת המומחה נועדה לסתור את ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא ביחס למזכר שהוצג כראיה. עם זאת, הבקשה להצגת ראיות נוספות נדחית. זאת, משום שהמערער לא הוכיח נסיבות חריגות המצדיקות הגשת ראיות חדשות בשלב הערעור, כנדרש בתקנה 457(א). למערער ניתנה הזדמנות להציג את חוות דעת המומחה במהלך ההליך בבית משפט קמא, שכן מדובר בטענת זיוף, ורשלנותו בכך שלא עשה כן אינה סיבה מספקת לפגוע ביעילות ההליך השיפוטי ולגרום עוול למשיב. יתר על כן, מתן אפשרות למערער להגיש את הראיות כעת יהיה בלתי הוגן כלפי המשיב, שכן הוא ישלול מהם את האפשרות לחקור את המומחה חקירה נגדית או להציג ראיות סותרות. בנוסף, טענת המערערים כי ביקשו את המזכר המקורי מבא כוח המשיב וסורבו אינה מהווה הצדקה מספקת, ולא ניתן הסבר משכנע לאי הצגת חוות הדעת במהלך המשפט. אשר על כן, הבקשה נדחית, והמערערת מחויבת לשלם למשיב הוצאות בסך 1,500 ₪.