ת"א 1146/97

תקציר

התובע, שהיה קטין בעת התאונה, סבל מחבלות מרובות ואושפז למשך מספר חודשים. המחלוקת בין התובע לבין הנתבעים נסובה סביב גובה הנזק שיש לפצות, למרות הודאת הנתבעים בחבותם. פסק הדין מסכם את נזקי התובע, מינויים של מומחים רפואיים בתחומים שונים וממצאיהם על ליקויי התובע, ומעמיד את סך הנכות הרפואית המשוקללת על כ-47%. פסק הדין מפרט גם את הנכות התפקודית, ומעריך אותה בשיעור של 35% בהתחשב בשילוב ובהצטברות הפגיעות של התובע בתחומים שונים. בהערכת כושר ההשתכרות של התובע, השופט מצדד בתובע וקובע כי יש לחשב אותו לפי השכר הממוצע במשק, אלא אם כן יש ראיות הפוכות, מה שאין כן כאן. השופטת פוסקת לתובע פיצויים שונים, לרבות הוצאות מיוחדות בעבר בגין נסיעות, הוצאות רפואיות וסיעוד, וכן אובדן הכנסה להוריו של התובע, הוצאות רפואיות עתידיות, סיוע, אובדן השתכרות, זכויות סוציאליות ונזקים לא ממוניים. את סך הנזק, המחושב בכ-850 אלף שקל, צריכים לשלם הנתבעים, בצירוף ריבית והוצאות משפט. עוד מזכיר השופט כי אין לבצע ניכוי מהמועצה לביטחון לאומי.