ת"א 51547-05-23

תקציר

## ניתוח משפטי: בקשה לאיסור פרסום פסק דין – איזון בין פומביות הדיון לזכות לפרטיות **רקע:** ההליך המשפטי נושא את המספר ת"א 51547-05-23, בו נדונה תביעה כספית שהגישה חברת עורכי הדין "אלדן דנינו ושות'" נגד ליה הרצוג (נתבעת 1) ואחרים. התביעה עסקה בהשבת הלוואה בסך 360,000 ₪, מתוכם לא הושבו 289,000 ₪. פסק דין ניתן נגד נתבע 2 בהעדר הגנה, וב-30.11.2025 ניתן פסק דין חלקי נגד הנתבעת 1, שהתקבל חלקית. פסק הדין פורסם במאגרים משפטיים, שכן ההליך התנהל בדלתיים פתוחות. **הבקשה לאיסור פרסום:** ביום 4.12.2025 הגישה הנתבעת 1 בקשה להורות על איסור פרסום פסק הדין, בנימוק שזה מכיל עובדות ומסקנות שיפגעו קשות בפרטיותה ובשמה הטוב. נטען כי פסק הדין עוסק בסכסוך אזרחי "אגב הליכי גירושין" (אף שהתביעה אינה בין בני זוג), וכי הנתבעת הינה עורכת דין, עובדת משטרת ישראל ואם למשפחה חדשה, ואינה מעוניינת בחשיפת פרטים על נישואיה הקודמים. **עמדת התובעת:** התובעת התנגדה לבקשה, וטענה כי הנתבעת לא פנתה לאיסור פרסום קודם למתן פסק הדין, למרות שההליך התנהל כשנתיים וחצי. לטענתה, הבקשה הוגשה רק לאחר שהתביעה התקבלה חלקית, ואין מקום לחרוג מכלל פומביות הדיון. כמו כן, נטען כי הנתבעת לא הוכיחה פגיעה חמורה בפרטיותה, וכי קיים אינטרס ציבורי בהשארת פסק הדין פומבי. **ניתוח משפטי:** בית המשפט, בהחלטתו, קיבל את הבקשה **בחלקה**, תוך שהוא מאזן בין עקרון פומביות הדיון לבין הזכות לפרטיות. **1. עקרון פומביות הדיון:** * **מעמד חוקתי:** עקרון פומביות הדיון מעוגן בסעיף 68(א) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984, ובסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה. הוא נחשב לאחד מעקרונות היסוד החוקתיים של השיטה המשפטית. * **רציונלים:** עיגון זה נובע משלושה רציונלים מרכזיים: * **זכות הציבור לדעת:** תרומה לעיצוב דעות והשקפות בחברה דמוקרטית. * **ערובה לאיכות ההחלטה:** ההליך חשוף לעיני הציבור, מה שתורם לבקרתיות ודיוק. * **חיזוק אמון הציבור:** שקיפות הליך עשיית הצדק מחזקת את האמון במערכת המשפט. * **חשיבות:** עקרון זה נחשב "מרכיב-יסוד במשטר הדמוקרטי שלנו", התורם לתקינות ההליך, לביצור אמון הציבור בבתי המשפט ולמימוש חופש הביטוי. **2. החריג לעקרון פומביות הדיון – פגיעה חמורה בפרטיות:** * **הסדר חוקי:** סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט מאפשר לבית המשפט לאסור פרסום, בין היתר, "לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות" של בעל דין. * **פרשנות מצמצמת:** נוכח חשיבותו של עקרון פומביות הדיון, החריג שבסעיף 70(ד) יפורש בצמצום. * **מבחן "פגיעה חמורה":** לא די בפגיעה "סתם" בפרטיות. נדרשת פגיעה **חמורה**, הנבחנת על פי "עוצמת הפגיעה" ו"אופי המידע הפוגע". מידע המתייחס ל"ליבת המונח פרטיות" (כגון ענייני משפחה וזוגיות) גורם לנטייה לראות בפגיעה בה פגיעה חמורה. * **פסיקה רלוונטית:** * **עניין ידיעות אחרונות (ע"א 4963/07):** הדגיש את הצורך בפגיעה "חמורה" בפרטיות. * **עניין יצחק (רע"א 3007/02):** הזכויות לפרטיות נסוגות ככלל מפני עקרון פומביות הדיון. * **עניין אבי יצחק (רע"א 3614/97) ועניין אליהו (רע"א 482/13):** במקרים של פגיעה בפרטיות לצד אינטרס ציבורי, יש לבחון פתרונות מידתיים כמו השמטת שמות. **3. החלת הדין על המקרה דנן:** * **שיהוי:** בית המשפט מצא כי יש **שיהוי** בהגשת הבקשה, שכן היא הוגשה לאחר מתן ופרסום פסק הדין. כמו כן, הנתבעת לא ביקשה איסור פרסום לגבי טענותיה שלה שהועלו בכתבי הטענות. * **"סכסוך אגב גירושין":** בית המשפט דחה את טענת הנתבעת כי מדובר ב"סכסוך אגב גירושין", שכן התביעה אינה בין בני זוג אלא בין צד שלישי לבני זוג (לשעבר). * **פגיעה חמורה בפרטיות:** למרות השיהוי ודחיית הטענה בדבר "סכסוך אגב גירושין", בית המשפט **מצא ממש** בטענת הנתבעת כי הפגיעה הפוטנציאלית בפרטיותה עלולה להיות **חמורה**. זאת, בשל כך שהיחסים בין אדם לבין בן זוגו (לשעבר) נמצאים בליבת הזכות לפרטיות, ובפרט כאשר נקבעו קביעות שיפוטיות הנוגעות ל"כניסה לרשות הפרט". * **העצמת הפגיעה:** הנגישות הגבוהה לתוכן פסקי דין במאגרים משפטיים ובמנועי חיפוש באינטרנט מעצימה את הפגיעה הפוטנציאלית בפרטיות. * **איזון ומידתיות:** נוכח האמור, בית המשפט מצא כי מתקיים התנאי הבסיסי להפעלת סמכות איסור הפרסום (סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט). אולם, לאור חשיבות עקרון פומביות הדיון והשיהוי, **לא ניתן צו איסור פרסום גורף**. במקום זאת, נבחר **פתרון מידתי**: איסור פרסום **שמה ופרטיה המזהים** של הנתבעת. * **אינטרס ציבורי מול פרטיות:** בית המשפט הכיר בכך שגם לפרסום שמות בעלי דין יכולה להיות חשיבות תחת עקרון פומביות הדיון, כאשר קיים עניין ציבורי בזהותם. עם זאת, במקרה זה, הוכרע כי **מידת העניין הציבורי בזהותה של הנתבעת אינה רבה**. * **החלטה:** בהתאם לכך, הבקשה התקבלה **בחלק**. צו איסור פרסום על שמה ופרטיה המזהים של הנתבעת 1 יועבר למאגרי הפסיקה, תוך השמטתם מפסק הדין. **חידושים משפטיים והרחבה:** * **הדגשת מידתיות:** החלטה זו מדגימה את הנטייה בפסיקה לעבר פתרונות מידתיים באיזון בין זכויות, ולא להסתפק באיסור פרסום גורף או דחיית הבקשה כליל. השמטת שמות ופרטים מזהים מהווה פתרון המאפשר שמירה על חלק מעקרון פומביות הדיון (חשיפת מהות ההליך והחלטתו) תוך הגנה על הפרטיות. * **"ליבת הפרטיות" והקשר לגירושין:** בית המשפט אמנם דחה את הטענה כי מדובר בסכסוך "אגב גירושין", אך הכיר בכך שעניינים הקשורים ליחסים בין בני זוג (לשעבר) נחשבים ל"ליבת הפרטיות" ויש בהם משום כניסה לרשות הפרט. הדבר מחזק את ההגנה על פרטיותם של אנשים בתחומים אלו, גם אם ההליך המשפטי אינו הליך גירושין באופן ישיר. * **השפעת העולם הדיגיטלי:** ההתייחסות ל"נגישות הגבוהה לתוכן החלטות שיפוטיות" במאגרים ובאינטרנט מדגישה כי בתי המשפט מודעים להשפעותיו של העולם הדיגיטלי על פרטיותם של אזרחים, ומתאימים את הלכותיהם בהתאם. * **שיהוי כגורם משפיע:** אף שניתן פסק דין, בית המשפט עדיין מוכן לשקול הגבלת פרסום, אך השיהוי מהווה גורם המצדיק פרשנות מצמצמת יותר והעדפת אמצעים מידתיים. **סיכום:** ההחלטה מהווה דוגמה ליישום מורכב של האיזון בין עקרון פומביות הדיון לזכות לפרטיות. בית המשפט הכיר בפגיעה החמורה הפוטנציאלית בפרטיות הנתבעת, אך נוכח חשיבות עקרון הפומביות והשיהוי, בחר בפתרון מידתי של איסור פרסום שם ופרטים מזהים, תוך השארת מהות פסק הדין והקביעות המשפטיות גופם חשופים לציבור.