ת"א 29727-03-13

תקציר

התובעת, איזוטסט מעבדות בע"מ, הגישה תביעת נזיקין כנגד שישה נתבעים ששימשו כעובדיה ומנהליה בזמנים הרלוונטיים. התביעה מתבססת על החלטת הרשות הלאומית להסמכת מעבדות לשלול את הסמכתו של התובע לתקופה מסוימת, בעקבות ביקורת שערכה הרשות בחודשים נובמבר-דצמבר 2005, בה התגלו ליקויים שונים בעבודתו של התובע. התובעת טוענת כי הנתבעים אחראים באופן אישי לנזק שנגרם לה כתוצאה מביטול ההסמכה, שכן הם היו אחראים לליקויים השונים שנמצאו בביקורת. התובע תובע פיצויים גם בגין העיכוב בשחזור האישור, שנשלל למשך כחודשיים. אישורי התובעת הוחזרו לאחר שהתובעת ביצעה את התיקונים שדרשה הרשות. טענת התובע מבוססת על חוות דעת של רואה חשבון אשר העריך את הנזק שנגרם לתובע. הנתבעים טוענים כי התובע לא הוכיח את אחריותו האישית לנזק שנגרם לו, וממילא לא הוכח הנזק. עוד נטען, כי תביעת התובע קצובה בזמן, שכן היא הוגשה יומיים לפני תום תקופת ההתיישנות. לחילופין, הם טוענים כי התובעת ויתרה על הזכות לתבוע אותם, שכן לאורך כל השנים שלאחר הביקורת המשיכה התובעת להעסיקם ואף ביקשה מחלקם לחזור לעבודה לאחר שעזבו את החברה מיוזמתם. בית המשפט קבע כי התובעת לא הצליחה להוכיח את אחריותה האישית של מי מהנתבעים לנזק שנגרם לה. עוד קבע בית המשפט כי התובעת לא הצליחה להוכיח את הנזק שנגרם לה, שכן חוות הדעת של רואה החשבון עליה מתבססת תביעת התובע שגויה ואינה יכולה לשמש בסיס לקביעת הנזק שנגרם לתובע. בית המשפט הוסיף וקבע כי תביעת התובע קצובה בזמן וכי התובעת ויתרה על זכותה לתבוע את הנתבעים. בית המשפט הורה לתובע לשלם לכל אחד מהנתבעים את הוצאותיו, לרבות שכ"ט עו"ד, בסך כולל של 50,000 ₪, כאשר סכום זה נושא הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן וריבית חוקית ממועד פסק הדין ועד התשלום בפועל.