סע"ש 47961-06-15

תקציר

התובעת, מהגרת עבודה מאתיופיה, תבעה את מעסיקיה – הנתבעים – על תשלומים ופיצויים שונים שנבעו מהעסקתה במשק ביתם, דבר שהיה שנוי במחלוקת בעיתוי. בית המשפט פסק לטובת התובע ברוב הסעיפים. ראשית, נמצא כי תקופת העסקתה של התובעת היא מאוקטובר 2012 ועד ינואר 2015. הנתבעים חויבו לשלם לתובע פיצויי פיטורים בסך 14,385 ₪ ותוספת בסך 35,963 ₪ בגין הלנת פיצויי הפיטורים האמורים. הנתבעים גם לא הפרישו לפנסיה של התובע כנדרש בחוק. על כך חויבו לשלם 9,401 שקל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מינואר 2015. בית המשפט פסק לטובת התובעת גם בעניין דמי הודעה מוקדמת, ופסק לה 5,754 ש"ח, פיצוי בגין אי קבלת דמי לידה (20,550 ש"ח) והחזר ימי חופשה והבראה (סה"כ 9,002 ש"ח ביחד). כמו כן, חויבו הנתבעים לשלם לתובעת פיצויים לפי סעיף 13א לחוק עבודת נשים בגין פיטורים בגין היולדות, בסך 14,262 ש"ח, ופיצוי בסך 20,000 ש"ח בגין אפליה על רקע הורות, לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. תביעתה של התובעת להחזר ביטוח רפואי, הקשור להוצאות הלידה שלה, אושרה אף היא, והנתבעים חויבו לשלם בגין כך 6,500 ₪. בית הדין החליט שלא לפסוק לתובע פיצוי נוסף בגין פיטורים ללא שימוע, שכן הפיצויים הקודמים גילמו די הצורך היבט זה. בסך הכל חויבו הנתבעים לשלם לתובע סכומים שונים, בסך כולל של 129,672 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מחודש ינואר 2015. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בסך 14,000 ₪. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים, עם זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום.