תא"מ 30177-08-14

תקציר

להלן תמצית פסק הדין: התובעים תבעו שלושה נתבעים בגין התנהגות מטעה בתהליך מכירת רכב. הנתבע הראשון, שמכר את הרכב לתובעים, נמצא לא אחראי שכן הציג את הנתונים הידועים לו ולא הוליך שולל את התובעים. הנתבע השני, סוחר רכב שמכר את הרכב לנאשם הראשון, נמצא רשלן בכך שלא בירר את הפרטים הנכונים של הרכב בהסכם המכר, ובפרט את מספר הקילומטרים שנסעו והחלפת מד המהירות. נמצא כי הנאשם השלישי, הבעלים הקודם של הרכב, החליף את מד המהירות בעת שהיה בבעלותו הרכב, אך סיפק את ההסברים הנדרשים, ולכן אינו אחראי. מאחר שהתובעים לא ביקשו סעד כספי בתביעתם, החליטה השופטת כי יש מקום להעניק להם סעד שלא התבקש. השופטת העריכה את שווי הרכב בעת הרכישה, בהתחשב במספר הקילומטרים הסביר שנסעו על בסיס שימוש חודשי ממוצע, והגיעה למסקנה כי התובעים שילמו 9,000 שקל מעל שווי הרכב בפועל. לפיכך חויבה הנתבעת השנייה לפצות את התובעים בסכום זה, בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. הנתבעים הראשון והשלישי פוטרו מהתביעה, והתובעים חויבו בתשלום שכר טרחת עורך דינם.