ת"ט 59151-10-20

תקציר

הנתבעים טענו כי יש לאכוף את הסכמת התובע לדחות את התביעה נגדם על פי הסכמי הפשרה. עם זאת, בית המשפט דחה טענה זו משום שההסכמים בוטלו בטרם ניתן היה לתת להם תוקף, וכתבי הטענות לא כללו התייחסות להסכמים אלה או לוויתור התובע על עילת השטר. זאת ועוד, טענת הנתבעים כי הצ'ק השלישי ניתן תמורת שני השיקים הראשונים נדחתה אף היא בשל חוסר עקביות בעדותו של הנאשם ואי הבאת ראיות מספיקות. באשר לתביעת הקיזוז, לא עלה בידי הנתבעים להוכיח כי התובע חייב להם כספים בגין דמי שכירות, וכי הסכום שנתבע היה סביר. לפיכך, פסק בית המשפט לטובת התובעת, והורה לנתבעים לשלם את מלוא הסכום של 400,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כפי שנקבע בחוק. סכום זה כולל גם את הסכום שנפסק בפסק הדין החלקי הקודם. עוד קבע בית המשפט כי הנתבעים יישאו בהוצאות המשפט של התובעת, בסך 50,000 ₪. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 27.2.2023.