רע"א 2971/13

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם הנוגע לשומת מס שהוצאה למבקש. ההחלטה המקורית, שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשנת 2009, דחתה את בקשת המבקש לקבל על הסף ערעור על שומת מס. המבקש ניסה לערער על ההחלטה בטענה כי נפלו כשלים פרוצדורליים בתהליך שקדם לשומה וכי היא הוצאה מחוץ למסגרת הזמן של הרשות. עם זאת, בית המשפט המחוזי לא מצא טעם בטענות אלה. לאחר מכן ביקש המבקש עיון חוזר בהחלטה זו בהתבסס על שני פסקי דין שניתנו לאחרונה, שלדעתו תומכים בטענתו. בקשה זו נדחתה אף היא על ידי בית המשפט המחוזי, מה שהוביל את המבקש להגיש בקשת רשות ערעור לערכאה גבוהה יותר. בקשת רשות הערעור, נשוא פסק דין זה, נדחתה בנימוק שאינה עומדת באמות המידה להתערבות בהחלטת ביניים של בית הדין הפרוצדורלי. בית המשפט קבע כי דחיית הדיון לא תפגע באופן משמעותי בזכויות הצדדים וכי המבקש לא הוכיח סיכון לפגיעה ממשית או לעיכוב מיותר של ההליך. השופטת ציינה כי טענות המבקש הן בעיקרן טענות מקדמיות המנסות להקפיא את החקירה לגופה וכי דרך הפעולה הראויה תהיה להתייחס אליהן בערעור על פסק הדין הסופי. הדבר נכון במיוחד, הדגישה השופטת, בהתחשב בכך שהמבקש כבר לא קיבל רשות לערער על החלטת הביניים פעם אחת בעבר. יתר על כן, השופט מצא כי שני פסקי הדין שצוטטו על ידי המבקש כתקדים לא שינו באופן משמעותי את נסיבות עניינו ואינם מהווים עילה מספקת לעיון חוזר. השופט סיים את דבריו בכך שאישר את החלטת בית המשפט המחוזי ופסק למשיב שכר טרחת עורך דין.