ת"א 13432-02-23

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, המבוסס על המידע שנמסר בלבד: **ניתוח משפטי של החלטת בית משפט השלום בירושלים בת"א 13432-02-23 אבו צווי נ' דאר אלגליד ואח'** **א. רקע עובדתי והטענות המרכזיות:** ההליך המשפטי נסוב סביב תביעה לסעד הצהרתי שהגיש התובע, מר אמיר אבו צווי. התובע מבקש להצהיר על בטלותו של תצהיר משנת 2019, אשר לטענתו זויף. תצהיר זה היווה, על פי הנטען, את הבסיס לאישור תכנית בניין עיר (תב"ע) 101-0712836 על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה (הנתבעת 7). לטענת התובע, תצהיר זה, שהוגש על ידי הנתבעים 1-6, שימש להטעיה ונגס, לכאורה, ברכושו. התובע טוען כי התצהיר מזויף, כולל חתימות אביו המנוח ודודו, ואף חותמות עורכי דין. הנתבעים 1-6, באמצעות בא כוחם, עתרו לסילוק התביעה על הסף. טיעוניהם העיקריים היו כי התביעה לסעד הצהרתי היא סתמית, חסרת משמעות ואינה כוללת דרישה לסעד אופרטיבי. לשיטתם, מדובר בבזבוז זמן שיפוטי ודיוני, וכי טענותיו של התובע אינן עולות כדי עילה לפנייה לבית המשפט. הנתבעים הדגישו כי אם התובע סבור שזויף מסמך, עליו לפנות למשטרה, ואם ברצונו לתקוף את תוקף התכנית, עליו לפנות לבית המשפט לעניינים מנהליים. מנגד, בא כוח התובע טען כי הנתבעים "גנבו" חלק מאדמתו של התובע באמצעות תצהיר מזויף. לטענתו, מתן הסעד ההצהרתי נועד לעצור כל הליך תכנוני או רישוי המבוסס על התצהיר המזויף, ובכך לשמור על זכויותיו של התובע בקרקע. התובע גם טען כי לבית המשפט סמכות עניינית לדון בתביעה לסעד הצהרתי מכוח סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. בנוסף, נטען כי בקשת הסילוק הוגשה באיחור. **ב. העקרונות המשפטיים העומדים בבסיס ההחלטה:** ההחלטה מתמקדת בשאלה העקרונית של מתן סעד הצהרתי, ובפרט, המבחנים שנקבעו בפסיקה לקבלת תביעה מסוג זה. בית המשפט דן בשיקול הדעת המוענק לו מכוח סעיף 75 לחוק בתי המשפט, ומציג את שני המבחנים המצטברים המקובלים: 1. **הוכחת קיום מצב עובדתי:** על מבקש הסעד ההצהרתי להוכיח כי אכן קיים מצב עובדתי עליו הוא מבקש הצהרה. 2. **ראויות למתן הסעד:** על בית המשפט לבחון האם ראוי לשריין את הזכות הנטענת באמצעות פסק דין הצהרתי. בית המשפט מרחיב על המבחן השני, ומסתמך על פסיקה ענפה, לרבות: * **ע"א 227/77 בנק ברקליס דיסקונט בע"מ נ' ברנר:** קובע כי אם לתובע קיים סעד מלא וממשי שאותו הוא יכול לתבוע, הדבר מהווה שיקול משמעותי כנגד מתן סעד הצהרתי. התובע צריך להצביע על אינטרס לגיטימי המצדיק זאת. * **רע"א 7886/11 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' אברהם ביריאן:** מדגיש כי סעד הצהרתי הוא סעד שבשיקול דעת. קיום אפשרות לתבוע סעד אופרטיבי הוא גורם המטה את בית המשפט שלא להיעתר לבקשה. * **ע"א 9580/05 גליקלד נ' צ'רנוי:** מוסיף כי בית המשפט אינו אמור לשמש "אכסניה לדיונים עקרים" שאינם מובילים לסיום ההתדיינות. מתן סעד הצהרתי כאשר ברור שיידרשו הליכים נוספים (כפל התדיינות) נוגד את האינטרס הציבורי. * **רע"א 1910/04 אילונית פרויקטים תיירותיים בע"מ נ' בנק דיסקונטי לישראל בע"מ:** מדגיש את הצורך של מבקש הסעד להצביע על אינטרס לגיטימי, מבלי לפגוע באינטרס של הצד שכנגד ושל ציבור המתדיינים. **ג. יישום העקרונות על המקרה הנדון והתוצאה:** בית המשפט מיישם את העקרונות הללו על נתוני המקרה, ומגיע למסקנה כי דין הבקשה לסילוק על הסף להתקבל. הנימוקים העיקריים הם: 1. **הסעד ההצהרתי כסעד חלקי:** התובע מבקש להצהיר על בטלות התצהיר, אך מודה במפורש, הן בכתב התביעה והן בדיון, כי גם אם יקבל סעד זה, יידרשו לו הליכים משפטיים נוספים. כלומר, הסעד ההצהרתי אינו ממצה את כל דרישותיו ואינו מביא לסיום ההתדיינות. 2. **קיום סעדים אופרטיביים אפשריים:** בית המשפט מעלה את האפשרות כי מאחורי התביעה לסעד הצהרתי מסתתרת תביעה כספית (בגין "גזילת" הקרקע) או תביעה לביטול התכנית באופן מלא. מכיוון שהתובע יכול היה, לכאורה, לתבוע סעדים אלו במלואם, יש בכך משום פגיעה בעקרון של סיום ההתדיינות בהליך אחד. 3. **האינטרס הציבורי והאינטרסים של הצדדים:** מתן סעד הצהרתי במקרה כזה פוגע באינטרס הציבורי למניעת הליכים כפולים, מגביר את העומס על בתי המשפט, ומחייב את הנתבעים להתגונן בשלבים שונים. 4. **היעדר אינטרס לגיטימי:** התובע לא הצביע על אינטרס לגיטימי המצדיק את פיצול הדיון ואת ההסתפקות בהצהרה בלבד, ובפרט לא הראה כי עניינו נופל לאחת מהחלופות החריגות שבהן בית המשפט עשוי לאשר סעד הצהרתי למרות קיום סעד אופרטיבי (כגון חוסר יכולת לקבל סעד מלא, או רצון לניקוי השם). 5. **עיתוי הגשת הבקשה:** בית המשפט דוחה את טענת התובע כי הבקשה הוגשה באיחור, ומציין כי הנתבעים כבר העלו טענות דומות בכתב ההגנה ובדיון קדם משפט. **ד. חידושים משפטיים או הדגשים מיוחדים:** * **הבחנה בין סעד הצהרתי כ"שלב ראשון" לבין סעד סופי:** ההחלטה מדגישה את ההבחנה שנקבעה בפסיקה בין תביעה לסעד הצהרתי כצעד ראשון במסגרת התדיינות רחבה יותר (שאינה מוצדקת), לבין מצבים בהם ההצהרה עשויה להביא לסיום ההתדיינות או לפחות לשלב משמעותי בה. * **הקשר בין זיוף מסמכים לערכאה המתאימה:** בית המשפט מצביע בעקיפין על כך שטעןית זיוף מסמכים, ככל שהן מתייחסות לעבירה פלילית, הן עניין למשטרה. טענות הנוגעות לתוקף תכנית בניין עיר שייכות לבית המשפט לעניינים מנהליים. התביעה הנוכחית, כפי שהוגשה, התמקדה בסעד ההצהרתי הנוגע לתצהיר, ולא בתקיפת התכנית עצמה בפני הערכאה המוסמכת. * **פיצול דיון כאינטרס שלילי:** ההחלטה מדגישה את עמדת הפסיקה כי בית המשפט נוטה להימנע מפיצול דיונים, אלא אם כן קיים אינטרס לגיטימי ומוצדק לעשות כן. במקרה זה, הצורך בהליכים נוספים מצד התובע לאחר קבלת הסעד ההצהרתי היה גורם מכריע. * **התייחסות לסעד כספי נסתר:** ההחלטה מעלה לראשונה את האפשרות כי תביעה לסעד הצהרתי עשויה להסתיר מאחוריה תביעה כספית, וכי צורך זה בהשלמת הדיון תומך בסילוק התביעה על הסף. **ה. השלכות משפטיות:** ההחלטה מחזקת את הדרישה הפורמלית והמהותית למתן סעד הצהרתי. בתי המשפט נוקטים בגישה מצמצמת יותר לגבי תביעות כאלו, במיוחד כאשר ברור כי התובע יכול או צריך היה לתבוע סעדים אופרטיביים באופן מלא. ההחלטה מדגימה את חשיבות האינטרס הציבורי במניעת הליכים כפולים וחסרי תוחלת, ואת הצורך של תובעים להציג מטרות ברורות וסעדים ממצים. **ו. סיום ההליך וחיוב בהוצאות:** בית המשפט, לאחר שקיבל את הבקשה לסילוק על הסף, הטיל על התובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪, בהתחשב בכך שלא התקיימו הליכי הוכחות מהותיים. **לסיכום:** ההחלטה מדגימה את יישום עקרונות הפסיקה בנוגע לסעדים הצהרתיים. בית המשפט קבע כי התביעה נופלת בגדר מקרים בהם אין הצדקה למתן סעד הצהרתי גרידא, לאור היותה סעד חלקי, הצורך בהליכים נוספים, והיעדר אינטרס לגיטימי שיוצג באופן משכנע. הדבר תורם ליעילות מערכת המשפט ולמניעת ניצול לרעה של הליכים משפטיים.