ע"א 3464/22

תקציר

בפסק דין זה דן בית המשפט בערעור שעניינו דחיית בקשה לאישור תובענה ייצוגית המבקשת להחיל את חוק הלוואות חוץ בנקאיות על הלוואות המשווקות במימון ישיר אך ניתנות על ידי לאומי קארד. הנושא המרכזי סבב סביב זיהוי ה"מלווה" האחראי לשמירה על ההגנות הצרכניות של החוק. בית המשפט הגיע למסקנה כי מימון ישיר היה המלווה בין השנים 2009 ל-2016, שכן הוא נשא בסיכונים והרוויח מההלוואות. בית המשפט הדגיש פרשנות מרחיבה של החוק להגנה על הצרכנים. מעורבותה של לאומי קארד, שלא נשאה בסיכוני ההלוואה מול הלווים, נמצאה בלתי רלוונטית לתביעת ההשבה. בעקבות זאת, אושרה התביעה הייצוגית להמשיך בנימוקים הקשורים לריביות העודפות שנגבו באותה תקופה. עם זאת, בשל אי הכללתה של לאומי קארד, לא אושרו סעדים אחרים, כגון שינוי חוזה וגביית ריבית עתידית. הערעור התקבל, כולל טענות הטעיה פוטנציאליות אם מימון ישיר הציג מצג שווא לגבי זהות המלווה או המסגרת המשפטית הרלוונטית. בית המשפט הורה לבית המשפט המחוזי להמשיך בפרסום הודעה לחברי הקבוצה ודחה את הערעור שכנגד ובו בקשה להוצאות, תוך הטלת הוצאות על מימון ישיר.