עפ"א 30127-04-19

תקציר

המשיב ערער על ההחלטה לדחות את בקשתם לצו הריסה נגד העורר, שמטרתו להרוס תוספות למבנה. המשיב הוציא צו מנהלי להפסקת העבודה, ואחריו צו הריסה לאחר שהמערער המשיך לעבוד. המערערת טענה כי יש לבטל את צו ההריסה משום שלא הוגש לה, ועל כן הוצא שלא כדין. בית המשפט קבע, כי המערערת אינה זכאית להעלות טענה זו משום שלא הגישה כל בקשה בכתב בדבר בטלות הצו, ואף לא סיפקה כל הצדקה לעיכוב. זאת ועוד, המשיבה הסתמכה באופן סביר על מצג המערערת כי היא תמלא אחר התנאים לעיכוב צו ההריסה, דבר שיצר השתק. לחילופין, מצא בית המשפט כי המשיב עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח כי הצו ניתן, וכי המערערת ביצעה עבודות נוספות לאחר מתן צו ההפסקה וההפסקה. לפיכך, ערעור המשיב התקבל, ערעור המערער נדחה, ותוקפו של צו ההריסה הוארך עד ליום 13.8.2019. המערערת חויבה בהוצאות המשיב בסך של 15,000 ₪.