דנג"צ 912/21

תקציר

בית המשפט החליט לדחות בקשה לדחייה, ופסק נגד מתן דיון נוסף בנימוק של נדירות פרוצדורלית, שכן דיונים כאלה שמורים למקרים עם פסיקות חדשות או סותרות, דבר שלא היה חל כאן. פסק הדין מדגיש את העיקרון לפיו על העותרים, בטרם פנייה לבג"ץ, להגיש תחילה את טענותיהם לרשות המוסמכת הרלוונטית, גם כאשר הם מערערים על חקיקה ראשית. פרוטוקול זה נועד לחסוך במשאבים שיפוטיים ולהבטיח הצגה מקיפה של ההקשר העובדתי והפרשני. עם זאת, בית המשפט מכיר בחריגים לדרישה זו, במיוחד בעניינים חוקתיים שבהם עשויה להידרש התערבות מיידית של בית המשפט משום שהרשות נעדרת שיקול דעת נוכח המנדטים הקבועים בחוק, ומותירה את הערעורים בבית המשפט כסעד היחיד. בית המשפט קבע כי ערעורים מוקדמים יכולים לעיתים להועיל, במיוחד כאשר שאלות חוקתיות חקיקתית מצטלבות עם סוגיות פרשניות. במקרה ספציפי זה, מצא בית המשפט לנכון למצות את ההליכים בטרם יידון בעתירה, תוך שמירה על עמדתו ביחס לנורמות הפרוצדורליות מבלי להזדקק לדיון נוסף. בקשתה של האגודה לזכויות האזרח להשתתף כידיד בית המשפט נדחתה, שכן היא נראתה מיותרת לאור פסק הדין. בסופו של דבר, הבקשה נדחתה מבלי להטיל עלויות כלשהן.