LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

רע"א 15024-03-25

החלטה עליון

📋
מספר הליך15024-03-25
📂
סוג הליךרע"א
📅
תאריך2 ביולי 2025
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםעומר יעקובסון נ. קופת חולים לאומית רשומות רפואיות תל אביב וירושלים
👨‍⚖️
שופטיםעופר גרוסקופף

תקציר

להלן ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט העליון (רע"א 15024-03-25), המתמקדת בסוגיות הסמכות העניינית בתביעות ייצוגיות נגד קופות חולים וספקיהן. ### 1. רקע ומסגרת נורמטיבית ההליך עסק בבקשות לאישור תובענות ייצוגיות נגד קופות חולים וחברות פרטיות המפעילות עבורן שירותי משלוחי תרופות. הטענה המרכזית הייתה כי זמן ההמתנה למשלוחים חורג מהוראות חוק הגנת הצרכן. המחלוקת הדיונית נסבה סביב **סעיף 54(ב) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי**, המקנה לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתביעות של מבוטחים נגד קופות חולים, בכפוף ל"חריג הנזיקין". ### 2. עקרונות משפטיים מרכזיים * **מבחן המהות על פני הפורמליזם:** בית המשפט העליון חזר על ההלכה שנפסקה בעניין *מכבי* (רע"א 8772/23), וקבע כי תחולת "חריג הנזיקין" (המוציא תביעות מסמכות בית הדין לעבודה) אינה נקבעת על פי כותרת עילת התביעה (למשל, נזיקין מול צרכנות), אלא על פי **מהותה האמיתית של התביעה**. * **היקף הסמכות של בית הדין לעבודה:** תביעות העוסקות ב"היקף, אופן או טיב הזכאות" של מבוטחים לשירות רפואי (ובכלל זה הספקת תרופות) מצויות בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה. בית המשפט הבהיר כי שירות המשלוחים, גם אם הוא וולונטרי, מהווה חלק אינטגרלי מדרך הספקת התרופות (שהן חלק מסל הבריאות), ולכן עניינו נכנס לגדר סמכות בית הדין לעבודה. ### 3. חדשנות ודגשים משפטיים **א. גבולות הגדרת "נותן שירותים":** החידוש המשפטי המשמעותי בהחלטה נוגע להבחנה בין קופות החולים לבין החברות הפרטיות המפעילות (הקמעונאיות/לוגיסטיות). * בית המשפט קבע כי החברות המפעילות **אינן** נחשבות ל"נותן שירותים" כהגדרתם בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות (המוגדר כ"מוסד רפואי" – בית חולים, מרפאה או מעבדה). * השופט גרוסקופף דחה ניסיונות פרשניים מרחיבים של המשיבות, שביקשו להחיל את סמכות בית הדין לעבודה על גופים מסחריים גרידא רק בשל היותם "זרוע ארוכה" של קופת החולים. בכך, בית המשפט הציב סייג חשוב לתחולת סמכות בית הדין לעבודה: היא חלה על הגופים המנויים בחוק ולא על כל גורם הנותן שירות לקופה. **ב. פתרון דיוני של "פיצול הערכאות":** מכיוון שלא נמצאה ערכאה אחת המוסמכת לדון בכלל הנתבעים (הקופות בבית הדין לעבודה, והחברות הפרטיות בבית המשפט המחוזי), נדרש בית המשפט להכריע בדרך הדיונית היעילה ביותר. * בית המשפט בחר בדרך של **מחיקת הקופות מההליך במחוזי**, תוך שמירת זכות התביעה של המבקשים נגדן בבית הדין לעבודה. * גישה זו משקפת עקרון של הגנה על זכות הגישה לערכאות, תוך הקפדה יתרה על הוראות חוק ספציפיות המקנות סמכות לערכאות ייחודיות (בתי הדין לעבודה), גם במחיר של פיצול הדיון. ### 4. סיכום למערכת המשפטית ההחלטה מבהירה כי בעוד שקופות החולים נהנות מ"מטריית הגנה" של סמכות עניינית ייחודית בבית הדין לעבודה בכל הנוגע לשירותים רפואיים, מטרייה זו אינה חלה באופן אוטומטי על ספקים חיצוניים (חברות פארם ולוגיסטיקה). הפרשנות המצמצמת של המונח "נותן שירותים" מונעת את הרחבת סמכות בתי הדין לעבודה אל מעבר לכוונת המחוקק, ובכך מאזנת בין סמכות הערכאות לבין אופי השירות הניתן בפועל.

חקיקה מקושרת

חוק ביטוח בריאות ממלכתיחוק הגנת הצרכןחוק תובענות ייצוגיותפקודת בריאות העםפקודת הנזיקיןפקודת הרוקחיםתקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018

רע"א 15024-03-25 עומר יעקובסון נ. קופת חולים לאומית רשומות רפואיות תל אביב וירושלים, עליון (2.7.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית