ע"ח 51286-04-15

תקציר

הערעור מתייחס לחשיפת רישומים פליליים של עדים על ידי התביעה להגנה, ובפרט לניסוח המתאים לשימוש כאשר אין רישומים כאלה או שהם נחשבים לא רלוונטיים. הערר הוגש על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע, שקבע כי על התביעה להודיע להגנה במפורש כאשר לעד אין עבר פלילי, כדי להימנע מדיונים מיותרים שיזמה ההגנה. התביעה, שיוצגה על ידי עו"ד שרית אלישע אל-עמי, טענה כי גילוי כזה פוגע בפרטיות העדים ומיותר, ואילו ההגנה, המיוצגת על ידי עו"ד תומר אורינוב, תמכה בהחלטת בית משפט השלום בטענה כי היא תייעל את ההתדיינות המשפטית. השופט אריאל ואגו פסק לטובת התביעה, וקבע כי עצם היעדרו או הרלוונטיות של רישום פלילי אינה מהווה חומר חקירה שההגנה זכאית לו. יש לחשוף רק רשומות העונות על הקריטריונים של רלוונטיות ותועלת פוטנציאלית להגנה. התביעה אינה נדרשת להגיש באופן אוטומטי דפי רישום פלילי של עדים, ועל ההגנה להציג תחילה טיעון קונקרטי לרלוונטיות שלהם. כמו כן, אם התביעה מסרבת שלא בצדק לחשוף מידע קיים, ההגנה יכולה לפנות לבית המשפט, שיכריע בעניין תוך שמירה על פרטיות העדים. ואגו הגיע למסקנה כי הנוהג הנוכחי של התביעה להשתמש בשפה ניטרלית בתגובותיה הוא ראוי, וכי החלטת בית משפט השלום מרמזת על נקודת מוצא שגויה. בנוסף, בקשות מיותרות עלולות לגרום להטלת עלויות על ההגנה. לפיכך, הערעור התקבל, והפסיקה בהוצאות במקרה המקורי בוטלה.