רע"א 5340/24

תקציר

בבואו לדון בתיק, דחה בית המשפט את בקשת רשות הערעור מבלי להידרש לתגובת המשיבים, תוך שהוא מדגיש את שיקול הדעת הרחב שיש לבתי המשפט הפרוצדורליים במתן סעד זמני, כגון ערבות. ערכאת הערעור ממעטת להתערב אלא אם כן מדובר במקרים חריגים, שמקרה זה לא נחשב להם. על פי סעיף 96(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, סעד זמני חייב לכלול התחייבות עצמית וערבות לפיצוי על נזקים פוטנציאליים. קביעתו של בית משפט קמא את סכום הערבות הביאה בחשבון את הנזקים הפוטנציאליים לשני הצדדים ואת קשייו הכספיים של המבקש, אשר הוכרו אך לא נמצאו בהם די כדי לשנות את ההחלטה. המקרה עסק במכירת דירת המגורים של המבקש מתחת לשווי השוק. לא סביר שהמבקשת תימנע מאיבוד דירתה בשל אילוצים כלכליים, אם כי ניתן סעד זמני על מנת לאפשר שהות תוך הבטחת פיצויי המשיבים באמצעות הערבות. ההחלטה איזנה הפסדים כספיים פוטנציאליים: אם הסעד הזמני ניתן אך התביעה נדחתה או להיפך. טענות המבקש בדבר התנהגות בלתי הולמת מצד המשיב צוינו אך לא זכו להתייחסות מקדימה, שכן אלה ייבחנו בהליך העיקרי. משכך, קבע בית המשפט כי תנאי הסעד והערבות הזמניים אינם בלתי צודקים, ודחה את בקשת הערעור ואת עיכוב הביצוע, כאשר המועד האחרון לתשלום נקבע ליום 10.7.2024. לא נדרשו הוצאות מאחר שלא התבקשו תשובות המשיבים.