רע"א 1158/04

תקציר

בבחינת הבקשה דחה השופט את בקשת רשות הערעור בעניין הקשור לבוררות, שכן התיק נעדר שאלה בעלת חשיבות חוקתית, ציבורית או משפטית גבוהה מעבר לאינטרסים האישיים של הצדדים המעורבים. המבקשים טענו כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שהחזיר את סוגיית סמכות הבורר לבורר עצמו, בקובעו כי בוררים אינם יכולים להכריע בסמכותם שלהם. השאלה המרכזית הייתה האם הבורר יכול לכלול בהליך בעל מניות שאינו חתום על הסכם הבוררות. השופט אישר את החלטת בית המשפט המחוזי, וקבע כי בורר יכול לכלול בעל מניות כזה על סמך הסכמת החברה, ולמעשה מאפשר "הרמת מסך" במקרים ספציפיים וחריגים כדי להתמודד עם שימוש לרעה בזהות המשפטית הנפרדת של החברה. תהליך הרמת המסך דורש תשתית עובדתית המצביעה על שימוש פסול בהפרדת חברות, כגון ניצול כלכלי של בעלי מניות. השופט לא מצא פגם בגישתו של בית המשפט המחוזי לפיה הבורר אסף ראיות ובחן את המצב כדי להחליט על הכללת בעלי המניות. בנוסף, ביקשו המבקשים סעד חדש לסילוק הבורר בשל עוולות לכאורה בהליך הבוררות, אך הדבר לא התבקש בערכאת בית המשפט המחוזי ולכן לא ניתן היה להתייחס אליו בערעור זה. בקשת רשות הערעור נדחתה, והמבקשים חויבו בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ₪.