ת"פ 58970-06-18

תקציר

הנאשם הורשע בהפקרה לאחר פציעה ושיבוש הליכי משפט לאחר שפגע בהולך רגל במעבר חצייה ועזב את המקום מבלי להגיש סיוע. הקורבן נפצע באורח קל. בית המשפט שקל את הערכים החברתיים שנפגעו, את אשמתו של הנאשם ואת הפסיקה הרלוונטית בקביעת העונש. טווח הענישה ההולם נקבע על 6 חודשים עד 30 חודשי מאסר, לצד 3 עד 6 שנות פסילה. בית המשפט חרג מטווח זה בשל סיכויי השיקום של הנאשם, השינוי החיובי הניכר והשפעת המאסר על משפחתו. במקום זאת, נגזרו על הנאשם 8 חודשי עבודות שירות, 7 חודשי מאסר על תנאי ו-12 חודשי פסילה בניכוי יום אחד, החל ממועד הפקדת רישיונו של הנאשם. גזר הדין כלל גם פיצוי לנפגע והמלצת שירות המבחן לשילוב טיפולי. בית המשפט הדגיש את חומרת העבירות ואת הצורך בהרתעה, במיוחד לאור עברו הפלילי והתעבורתי העשיר של הנאשם, אך איזן זאת עם ההיבטים השיקומיים. פסק דין זה נועד לשקף את חומרת העבירות תוך מתן הזדמנות לנאשם להמשיך בהתפתחותו האישית החיובית ולהימנע מפגיעה חוזרת.