עב"ל 195/06

תקציר

התיק נסוב סביב השאלה האם המערער, בן קיבוץ שעבד כמנהל מחסן, זכאי לקצבת נכות לאחר הפרטת קיבוצו . המערער, יליד 1947, צומצם שעות עבודתו בשל בעיות בריאותיות וקיבל קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי (המכון). עם זאת, בעקבות הפרטת קיבוצו הפסיק המכון את תשלום הפנסיה, בטענה שהמערער אינו עונה להגדרת "נכה". בית הדין האזורי לעבודה בחיפה פסק נגד המערער והביא אותו לערעור. הערעור התמקד בחישוב הפחתת הכנסתו של המערער והאם יש לחשב אותה על פי רמת השכלתו או עברו התעסוקתי. בית המשפט קבע כי מאחר שהמערער לא היה עובד עצמאי או שכיר לאחר ההפרטה, יש להעריך את הכנסתו על פי רמת השכלתו לפי תקנה 6. בנוסף, בית הדין מצא כי התחשבות בעברו התעסוקתי לא תיטיב עם המערער. מעמדו המועדף של המערער בעבר כחבר קיבוץ לא האריך את תקופת ההפרטה, ויש להעריך את הכנסותיו באופן שונה לאחר מכן. זאת ועוד, בית המשפט ציין כי מצבו הכלכלי של המערער לא השתפר לאחר ההפרטה, אך יש לבחון את הגדרתו כ"נכה" על פי הנסיבות שלאחר ההפרטה. בסופו של דבר נדחה הערעור, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי התקבל.