בד"א 52/08

תקציר

לאחר עיון בתיק החקירה, החליט בית הדין לעררים לדחות את הערעור בעניין פסילתם של שני חברי פאנל. הטענה כי יש לפסול אותם בשל מעורבותם בדיונים מקדמיים קודמים לא נתמכה בראיות כלשהן המצביעות על סיכון ממשי למשוא פנים או משוא פנים. בית המשפט ציטט גם פסקי דין קודמים שהדגישו את אופיין הסובייקטיבי של בקשות הפסילה ואת החזקה כי שופטים יכולים לנתק עצמם מידיעה קודמת. באשר לסירוב להציג ראיות נוספות הנוגעות לנסיבות העבירות, התקבל הערעור. בית הדין הסכים כי היה על בית הדין המשמעתי לשמוע עדויות כדי להעריך קיומה של התנהגות מחפירה, כנדרש בחוק. עם זאת, יש להגביל ראיה זו לנסיבות ביצוע העבירות ואסור לה לסתור את העובדות המפורטות בכתב האישום בהן הודה המערער. כמו כן נדון מושג הקלון, כאשר בית המשפט ציין את השלכותיו המוסריות ואת העובדה שהוא אינו נקבע אך ורק על ידי היסודות הפורמליים של העבירה. לבסוף, ההחלטה על ההוצאות נשמרה עד לתוצאות הדיון החדש בבית הדין המשמעתי. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים וייצג את הסכמת השופטים.