ת"פ 11924-07-23

תקציר

בית המשפט העליון אישר באופן עקבי הפללה של פעילויות הקשורות לזנות, תוך הכרה בפגיעה באוטונומיה האישית ובכבוד האישה במקרים כאלה. העבירות הנוגעות לגרימת אנשים לעזוב את ארץ מגוריהם לזנות נחשבות לחלק בלתי נפרד מ"תעשייה" הזנות, התורמות לצמיחתה ולרווחיותה. התכנון והביצוע של עבירות כאלה, לרבות שימוש במרמה ובפרסום ארוטי, נלקחים בחשבון בקביעת חומרת העבירה. עם זאת, במקרה הספציפי הזה, בית המשפט מכיר במשך הזמן הקצר יחסית של פעילות הנאשמים ובעובדה שהעבירה העיקרית הייתה של סוכן משטרתי. לצורך קביעת העונש ההולם בוחן השופט פסקי דין קודמים במקרים דומים, בהתחשב בחומרת העבירות ובמשך הפעילות הפלילית. בהתבסס על תקדימים אלה, השופט קובע את טווח הענישה המתאים לנאשם 1 על 9 עד 12 חודשים, ולנאשם 2 הוא נקבע בין 16 ל-26 חודשים. בקביעת העונש הספציפי לכל נאשם, השופט לוקח בחשבון נסיבות אישיות, היעדר רישום פלילי, הודאות וההשפעה על חייהם האישיים. כתוצאה מכך, נגזרו על נאשם 1 9 חודשי עבודות שירות ו-4 חודשי מאסר על תנאי, ואילו על נאשם 2 נגזרו עונשים מחמירים יותר של 18 חודשי מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 5,000 ₪. השופט גם מוציא צו לשיקול דעת המשטרה והתביעה בנוגע למוצגים, ומודיע לנאשמים על זכותם לערער על פסק הדין כדין.