LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"א 71101-12-24

החלטה מחוזי חיפה

📋
מספר הליך71101-12-24
📂
סוג הליךת"א
📅
תאריך22 באוקטובר 2025
🏛️
בית משפטמחוזי
📍
מחוזחיפה
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםירמיהו עיני חברה לבנין בע"מ נ. משכנות ישי להורים 2018 (ע.מ)
👨‍⚖️
שופטיםאספרנצה אלון

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **רקע עובדתי:** ההחלטה עוסקת בבקשה שהוגשה על ידי הצדדים השלישיים (המכונים גם "המודיעים לצד ג'") למחיקת סעיפים וצירוף נספחים מהודעה שהוגשה כנגדם, וכן לבקשה למתן ארכה להגשת כתב הגנה. המחלוקת העיקרית נסובה סביב חוקיות צירופם של שני מסמכים להודעה: הסכם גישור חלקי (נספח 7) ומסמך נוסף בנוגע לשיפוי (נספח 8). **העקרונות המשפטיים המרכזיים העולים מההחלטה:** 1. **הבחנה בין "אי קבילות" ל"סודיות" בהליכי גישור:** * **אי קבילות (Inadmissibility):** סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, קובע כי "דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי". בית המשפט מדגיש כי כלל זה הינו כלל דיוני המופנה כלפי בית המשפט, ומטרתו לאפשר לצדדים לחשוף מידע באופן גלוי במהלך הגישור ללא חשש שישמש כנגדם בהליך משפטי. כלל זה נועד לעודד יישוב סכסוכים בדרכים חלופיות. * **סודיות (Confidentiality):** תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993, מטילות חובת סודיות על המגשר ועל הצדדים להליך. חובת הסודיות נועדה לאפשר שיתוף פעולה מלא בין הצדדים והמגשר, ללא חשש שדבריהם ינוצלו לרעתם. סודיות זו דומה לחובות סודיות הקיימות במקצועות טיפוליים (כמו פסיכולוג או רופא). * **חידוש/הבהרה:** ההחלטה מחדדת את ההבדל הדק אך המשמעותי בין שני הכללים. בעוד אי קבילות מונעת מהמידע להיכנס כלל לבית המשפט כראיה, סודיות מטילה חובה על המחזיק במידע שלא לגלותו. חשוב מכך, ההחלטה מדגישה כי ניתן לבטל חובת סודיות מכוח דין, למשל כאשר בית המשפט מורה על גילוי מסמך. 2. **מעמדו של הסכם הגישור הסופי:** * **חריג לכללי אי הקבילות והסודיות:** עיקר הדיון סובב סביב השאלה האם הסכם הגישור, כמסמך המהווה את "התוצר הסופי" של הליך הגישור, חסוי או שאינו קביל. בית המשפט, בהסתמך על הפסיקה (כמו ע"מ 8769/08 פלוני נ' פלונית), קובע כי **הסכם הגישור הסופי, ככל שהוא עומד בדרישות צורניות של כתב וחתימה, אינו חוסה תחת חובת הסודיות או כלל אי הקבילות.** * **הנימוק:** ההגיון מאחורי קביעה זו הוא עידוד הגישור. אם תוצרי ההסכמה הסופית לא יוכלו להיות מובאים כראיה, הדבר עלול לפגוע ביכולת לאכוף הסכמים אלו או להסתמך עליהם בהליכים משפטיים עתידיים. * **השלכה מעשית:** ההחלטה מאפשרת לצדדים להציג את הסכם הגישור הסופי בפני בית המשפט, כראיה להסכמות שהושגו. 3. **הבחנה בין "סודיות" ל"חיסיון":** * **חידוש/הבהרה משמעותית:** בית המשפט מרחיב בהבחנה בין חובת סודיות (confidentiality) לבין חיסיון (privilege). חובת סודיות מוטלת על אדם למנוע חשיפת מידע, אך דין הכופה (כמו צו בית משפט) יכול לבטל אותה. לעומת זאת, חיסיון הוא כלל המגן על מידע מסוים מפני גילוי, גם כאשר בית המשפט מורה על כך (למשל, חיסיון עורך דין-לקוח). * **השלכה על המקרה:** ההחלטה דוחה את טענת הצדדים השלישיים להפרת חובת סודיות, ומדגישה כי אף אם הייתה חובת סודיות, הצורך המשפטי של שולחי ההודעה להגן על עצמם באמצעות הצגת הסכם הגישור (באופן חלקי) מצדיק את השימוש בו. 4. **מעמדו של מסמך "משא ומתן":** * **כלל אי קבילות למשא ומתן:** דברים שנאמרו או הוחלפו במסגרת משא ומתן, לפני חתימת הסכם סופי, כפופים בדרך כלל לכלל אי הקבילות. * **החלטה לגבי נספח 8:** בהתייחס לנספח 8 (המסמך בנוגע לשיפוי), בית המשפט אינו מקבל את הטענה שמדובר ב"טיוטה שהועברה לצורך גיבוש הסכמות" באופן המצדיק את הוצאתו. בית המשפט מציין כי המסמך אינו נושא סימנים המעידים על היותו חלק ממשא ומתן (כמו "לצורכי משא ומתן בלבד"), וכי משקלו הראייתי נמוך בשלב זה, אך הוא אינו בלתי קביל. * **חידוש/הבהרה:** ההחלטה מחדדת את הקריטריונים להגדרת מסמך ככזה הכפוף לכלל אי הקבילות של משא ומתן. העדר סימוכין ברורים לכך שהמסמך נועד אך למשא ומתן, מביא לדחיית הבקשה להוצאתו. 5. **הארכת מועד להגשת כתב הגנה:** * **שיקול דעת בית המשפט:** ההחלטה מראה כי בית המשפט נוטה להיעתר לבקשות להארכת מועד, במיוחד כאשר קיימת סיבה מוצדקת (כמו הצורך להתמודד עם הודעה חדשה) ובמיוחד אם הדבר מקדם ניהול הליך תקין. * **הקשר להחלטה:** העובדה שבית המשפט דחה את הבקשה למחיקת סעיפים וצירוף נספחים, מחייבת את הצדדים השלישיים להתמודד עם המסמכים הללו, דבר המצדיק מתן ארכה סבירה להגשת כתב ההגנה. **חידושים משפטיים ונקודות חשובות:** * **הפרדה ברורה בין סודיות לאי קבילות:** ההחלטה מדגישה באופן מפורש את ההבדל ואת מטרותיהם של שני הכללים, ומצביעה על האפשרות לבטל חובת סודיות מכוח דין. * **מעמדו הפורמלי של הסכם גישור סופי:** בית המשפט מבהיר כי הסכם גישור שנחתם, המהווה את תוצר הסכמה סופית, אינו חסוי ואינו בלתי קביל, ומסמך כזה יכול לשמש כראיה. * **קריטריונים להגדרת מסמך משא ומתן:** ההחלטה מספקת קווים מנחים לבחינת מסמכים ולהגדרתם האם הם חלק ממשא ומתן בלבד (וכפופים לאי קבילות) או שהם בעלי מעמד ראייתי יותר. * **גמישות בניהול הליכים:** מתן ארכה להגשת כתב הגנה, כשלעצמו, אינו חידוש, אך הוא משקף את גמישות בית המשפט בניהול ההליך, במיוחד כאשר בקשות פרוצדורליות משפיעות על יכולת ההתגוננות של הצדדים. **סיכום:** ההחלטה מהווה דוגמה לניתוח משפטי מעמיק של עקרונות היסוד של הליכי גישור, תוך הבחנה בין סודיות לאי קבילות, והבהרה כי הסכם גישור סופי הוא מסמך קביל. בית המשפט מצביע על כך שצורך משפטי להגן על אינטרסים לגיטימיים יכול לגבור על חובת סודיות, וכי המסגרת הפורמלית של ההליך המשפטי קובעת את הכללים לגבי קבילותם של מסמכים. ההחלטה מדגישה את החשיבות של שמירה על גבולות ברורים בין הליך הגישור לבין ההליך המשפטי, אך גם את הגמישות הנדרשת ביישום הכללים על מנת לאפשר ניהול הוגן ויעיל של המשפט.

חקיקה מקושרת

חוק בתי המשפטתקנות בתי המשפט (גישור)

ת"א 71101-12-24 ירמיהו עיני חברה לבנין בע"מ נ. משכנות ישי להורים 2018 (ע.מ), מחוזי (22.10.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית