ע"א 3108/91

תקציר

המערער סבל ממום מולד בגב התחתון ועבר שני ניתוחים שביצע המשיב, ד"ר קורט וייגל. הניתוח הראשון לא הקל על כאביו של המערער, והניתוח השני נועד לבצע איחוי חוליות. במהלך הניתוח השני החליט ד"ר וייגל להסיר צלקת עבה שנוצרה לאחר הניתוח הראשון. החלטה זו הובילה לרשלנות ולתקיפת המערער. התקיפה אירעה משום שהמערער לא הסכים להסרת הצלקת, והסכמתו לאיחוי החוליות לא משמעה הסכמה לניתוחים נוספים. הנוהל לא היה אינהרנטי למבצע המתוכנן, והצורך בו היה צפוי. לפיכך, נדרשה הסכמה מפורשת אך לא התקבלה. הרשלנות התרחשה בשל הטכניקה הכירורגית ששימשה להסרת הצלקת, שגרמה נזק לחוט השדרה. ד"ר וייגל השתמש בתנועות רוחביות מהירות, שהגדילו את הסיכון לנזק עצבי, וסיים את הניתוח תוך שלושת רבעי שעה, דבר בלתי סביר. פסק דינו של בית משפט קמא, אשר דחה את תביעת המערערת לפיצויים, בוטל אפוא, והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך קביעת הנזק שנגרם למערער. המשיבים חויבו לשלם למערערת הוצאות בסך 20,000 ₪.