בש"פ 3787/21

תקציר

הכרעת הדין דנה בשאלה האם יש להמשיך ולהחזיק את המשיב במעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים. לאחר עיון בפרטי המקרה ושמיעת טיעונים, בית המשפט מחליט לטובת המשך המעצר. ההחלטה מאזנת בין זכותו של המשיב לחירות לבין שלום הציבור ותקינות ההליך הפלילי. על אף שהמשיב היה כלוא קרוב לשנתיים ללא תום העמדה לדין, בית המשפט מכיר בקצב האיטי של ההליכים, אך מדגיש את חשיבותם של שיקולים אחרים, כגון חומרת העבירה והסיכונים הפוטנציאליים הנשקפים מהמשיב. מסוכנותו של המשיב עולה מאישום הרצח החמור ומעברו הפלילי, לרבות הרשעות מרובות ועונשי מאסר ממושכים. בנוסף, קיים סיכון משמעותי לבריחה, כפי שצוין בבריחתו הקודמת לשטחי הרשות לאחר ביצוע העבירה. למרות שההגנה מדגישה מקרים קודמים שבהם משפטים ממושכים הובילו לשחרור עצורים, וטוענת כי חוק היסוד מדגיש את הזכות לחירות, בית המשפט טוען כי הליכים ממושכים לבדם אינם מצדיקים שחרור אם נותר חשש לשלום הציבור. כך, לאור הנסיבות הספציפיות והסכנות הפוטנציאליות, מאריך בית המשפט את מעצרו של המשיב ב-90 יום או עד למתן פסק הדין הנדון, תוך שהוא מדגיש כי יש לדון בכל מקרה לגופו ולסיכונים הייחודיים לו.