בר"ע 59112-05-15

תקציר

פסק הדין מתייחס לעובד לשעבר של גליל, שהיה סמנכ"ל הפקה במשך כעשר שנים והתפטר ב-2014. בעקבות התפטרותה הגישה תביעה נגד גליל בטענה לתשלומים שונים, כולל פיצויי פיטורים. גליל הגישה תביעה נגדית, וטענה כי העובדת הפרה את חובות הנאמנות שלה בכך שהקימה חברה מתחרה, מיק ב', תוך שימוש במידע סודי שהושג במהלך העסקתה. במהלך קדם המשפט הורה בית הדין לעבודה לגליל לשלוח לעובדת שאלון, עליו ענתה אך סירבה למסור מידע מסוים בטענה שאינו רלוונטי. גליל ערערה על החלטה זו, וטענה כי המידע נחוץ כדי לכמת את הנזק הנובע מההפרות הנטענות של העובד. פסק הדין, שניתן על ידי השופטים לאה גליקסמן, אילן איטח וסיגל דוידוב-מוטולה, מקבל חלקית את ערעורה של גליל. השופטים קובעים כי בעוד שהחלטת בית הדין לעבודה לאפשר לעובד לסרב להשיב על שאלות מסוימות התבססה על נימוקים סבירים, יש לבחון את העניין מחדש בבית הדין האזורי. על בית המשפט האזורי לבחון מסמכים מסוימים כדי לקבוע אם הם מכילים מידע רלוונטי לתביעה ולתביעה שכנגד, שכן מסמכים אלה עשויים להשפיע על התיק. השופטים מדגישים כי מענה על שאלונים דורש "טעמים מיוחדים" וצריך להיות חריג נדיר, אך במקרה זה, מאחר שהמידע מצוי בידי העובד ולא קל לשלוף אותו, יש סיבה מיוחדת לאפשר זאת. פסק הדין מורה לבית המשפט המחוזי לברר את התביעה שכנגד ולקבוע את הרלוונטיות של המידע המבוקש. העניין מוחזר אפוא לבית המשפט המחוזי לדיון נוסף. בנוסף, שני הצדדים הסכימו להצעה שבית המשפט המחוזי יבחן מסמכים מסוימים הקשורים לתיק. השופטים מדגישים את הצורך לאזן בין הרלוונטיות של המסמכים לבין הפרטיות והסודיות של המידע שהם עשויים להכיל.