עע"מ 6674/17

תקציר

המקרה שלפנינו בוחן את מידת ההתערבות של בתי המשפט בהחלטות של ועדות בדיקה מקצועיות, במיוחד הנוגעות ללשכת עורכי הדין. מבחינה היסטורית, התערבותו של בית המשפט הייתה מינימלית אלא אם כן נפל פגם ברור, כגון שיקולים זרים המשפיעים על שיקול דעתם של אנשי מקצוע, כפי שנקבע במקרים קודמים כמו קורינאלדי ואחרים הנוגעים למקצועות שונים כגון רפואה ורפואת שיניים. בתי המשפט טענו כי הם אינם מתפקדים כועדות ערר לבחינות אלה. עם זאת, היו מקרים שבהם התערבו בתי המשפט, במיוחד כאשר ניכר שיקול דעת מוטעה או כאשר שאלות חרגו מתחום סמכותה הבוחנת. המאמר דן במספר ערעורים אזרחיים הנוגעים לבחינות לשכת עורכי הדין, בחינת נכונותן של שאלות ספציפיות והוגנות פרוצדורלית. בית המשפט נמנע בדרך כלל מלהחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתו של הגוף הבודק. כמו כן, היא בוחנת אם מעורבותה תתרחב לבחינות מקצועיות אחרות, תוך הכרה בה כחריג ולא ככלל. בערעורים שנדונו הוגבלה ההתערבות לשאלות ספציפיות שבהן התגלו ליקויים, ובכך להבטיח שהבחינות ישמרו על סטנדרט ראוי מבלי לפגוע בהגינות. בנוסף, הצדק הפרוצדורלי בכל הנוגע לתנאים שבהם נערכות בחינות, במיוחד עבור אנשים עם מוגבלות, מהווה חלק מהשיקולים, אם כי מתן "גורם" לתנאים מופחתים במהלך בחינות נחשב מורכב וחסר בסיס משפטי. לכל אורכו, פסק הדין מדגיש את השמירה על טוהר המידות וההגינות של הערכות מקצועיות, תוך הכרה באופייה המצומצם של הביקורת השיפוטית בהקשרים אלה.