ת"פ 13481-02-13

תקציר

הנאשם, שהחזיק נשק ותחמושת במזרח ירושלים, הורשע על סמך הודאתם במסגרת הסדר טיעון. בעובדות כתב האישום המתוקן, בו הודה הנאשם, צוין כי הנאשם נסע לבית הימורים כשברשותו אקדח טעון ומחסניות, שנלקחו ממנו על ידי נוסע אחר. בעל הנשק דיווח כי הוא נגנב בשנת 2004. הנאשם, שאין לו הרשעות קודמות, טען כי מצא את האקדח והתחמושת שבועיים לפני גילוים. תסקיר שירות המבחן על נסיבותיו האישיות של הנאשם תיאר אורח חיים נורמטיבי וקשיים קוגניטיביים. השירות המליץ להימנע ממאסר והציע צו שירות לתועלת הציבור לצד מאסר על תנאי, שכן הנאשם כבר שהה תקופה משמעותית במעצר בית. הן התביעה והן ההגנה הציגו את טווחי הענישה המוצעים, תוך התייחסות לפסיקות בית המשפט הרלוונטיות. הסנגור הדגיש את רמתו הקוגניטיבית של הנאשם, חרטה ותנאיו המגבילים במהלך החקירה, וביקש צו עבודות שירות. השופט הכיר בחומרתן של עבירות הנשק ובסיכון הפוטנציאלי שלהן לשלום הציבור. הם הפנו למספר פסקי דין של בית המשפט העליון לקביעת טווח הענישה ההולם, והגיעו למסקנה כי נסיבות מקרה זה נופלות בין "כבד" ל"קל" בסולם החומרה. בסופו של דבר קבע השופט את טווח הענישה ההולם על 8 עד 24 חודשים, בהתחשב בערכים המוגנים העומדים בבסיס העבירות ובנסיבות ביצוען. בהתחשב בהודאת הנאשם, חרטה, נסיבותיו האישיות ותקופת שהותו במעצר בית, נגזרו על הנאשם שמונה חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת המאסר בפועל, ושמונה חודשי מאסר על תנאי. האקדח והתחמושת חולטו למדינה. לנאשם יש זכות לערער על פסק הדין בבית המשפט העליון תוך 45 יום.