ע"פ 3579/04

תקציר

נגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של אונס בנסיבות מחמירות והדחה בחקירה. העובדות הראו כי המערער והמתלוננת עבדו בעבר יחד וניהלו יחסי ידידות. המתלוננת ביקרה בדירתו של המערער באישון לילה והתרחש אירוע של תקיפה מינית. בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער באונס וזיכה אותו מהדחה, אך הטיל עליו שלוש שנות מאסר. המערער ערער על הכרעת הדין וגזר הדין, וטען כי שגה בית המשפט המחוזי כשהרשיע אותו באונס על סמך עדותה של המתלוננת, שהכילה סתירות רבות. ערכאת הערעור, לאחר בחינה מעמיקה של חומר הראיות, מצאה ספק סביר באשר לעבירת האינוס בשל סתירות בדברי המתלוננת ובראיותיה. עם זאת, בית המשפט מצא את המערער אשם במעשה מגונה לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין, שלא הייתה העבירה בה הורשע בבית המשפט המחוזי. למרות הזיכוי מאשמת האונס, בית המשפט הטיל עונש כבד יותר של 18 חודשי מאסר, מתוכם שישה חודשים במעצר בפועל והשאר על תנאי. רוב השופטים הסכימו עם החלטה זו.