ע"מ 55757-01-18

תקציר

הערעור מתייחס לחבות המס של המערערת ביחס לשנים 2012 עד 2014, שבמהלכן הייתה המערערת רשומה כמוסד פיננסי. המערערת טענה כי אין לראות בה מוסד פיננסי, ולפיכך אין לחייבה במסים הרלוונטיים, שכן היא הפסיקה לפעול כמבטחת והגישה בקשה לביטול רישומה ככזה. בית המשפט קבע כי מעמדה של המערערת כמוסד פיננסי לא אותגר כראוי, ועל כן היה עליה לשלם מס שכר ורווח בגין התקופה הנדונה. עוד קבע בית המשפט כי החבות במס רווח משתרעת על רווחי הון ממכירת עסקאות הראל מגדל, אך לא ממכירת מניות בנק לאומי, בשל הנסיבות המיוחדות של המקרה. כן ביקשה המערערת לנכות עיצום כספי ששולם בגין הפרת ממשל תאגידי כהוצאה. בית המשפט קבע, כי אין להתיר את הניכוי, שכן תשלום הסנקציה, שהוטלה בגין אי מינוי מנכ"ל על ידי המערערת, לא היה הוצאה "שהוצאה בייצור הכנסה", והיה עונשי באופיו. משכך, נדחו הערעורים, והמערערת חויבה לשלם למשיב הוצאות בסך 75,000 ₪.