תמ"ש 32506-05-16

תקציר

הנתבע היהודי והתובעת, גרושים, הגישו תביעה לבית המשפט לקביעת תשלומי מזונות עבור שלושת ילדיהם הקטינים. השופט קבע תחילה כי הדין העברי הוא הדין האישי החל במקרה זה. על פי ההלכה היהודית, חובת האב לפרנס את ילדיו מתחת לגיל שש היא מוחלטת ותלויה רק בצרכי הילד, ואילו בילדים בני שש עד שמונה עשרה, שני ההורים אחראים לפרנסתם באופן שווה. לאחר מכן קבעה השופטת את צרכי הילדים, לרבות צרכים התלויים ובלתי תלויים בשהות, וקבעה אותם על 1100 ש"ח לחודש עבור כל ילד עבור הראשון ו-500 ש"ח עבור האחרון, כאשר 1300 ש"ח מהווים צרכים הכרחיים. השופטת קבעה גם את יכולותיהם הכלכליות של שני ההורים על בסיס הכנסותיהם והוצאותיהם, וקבעה כי הכנסתה הפנויה של האם עומדת על 12,800 ש"ח בחודש ושל האב על 10,800 ש"ח. השופטת לקחה בחשבון את הזמן שכל הורה מבלה עם הילדים, לטובת האם, וקבעה את תשלומי המזונות החודשיים של האב על 1400 ש"ח לכל ילד עד הגיעו לגיל שש, ו-900 ש"ח לאחר מכן. סכום זה כולל גם את חלקו של האב בהוצאות המזונות. עוד קבעה השופטת כי על שני ההורים להתחלק שווה בשווה בהוצאות רפואיות וחינוכיות חריגות, בעוד שכל הוצאה חריגה אחרת מחייבת הסכמה של שני ההורים. כמו כן, חובות העבר הוסדרו בתשלום חד פעמי של 8,500 ש"ח מהאב לאם. השופטת פירטה גם את דרכי התקשורת בין ההורים בנוגע להעברת הכספים ואת המסמכים הנדרשים. ההחלטה התקבלה על סמך יישום הדינים הרלוונטיים ופסיקה קודמת, תוך התחשבות ביכולות הכלכליות של שני ההורים ובזמן שכל הורה מבלה עם הילדים.