ת"א 47946-12-11

תקציר

העותרת ביקשה כי המשיבים יקיימו פסק דין מיום 15.1.2014 בעניין העברת העותרת ובתה לדירה אחרת בעיר רמת גן. אולם, מאחר שהמשיבה השנייה לא הייתה צד להסכם הפשרה, והתחייבותה של המשיבה הראשונה הייתה רק כלפי עיריית בני ברק, הבקשה הוטעיה. בהנחה שהעותר התכוון להפנות לפסק הדין מיום 20.11.2013, הבקשה עדיין תיכשל לגופה. ההסכם לא חייב את המשיבים ללוח זמנים ספציפי להעברת העותר. המשיבים טענו כי העותרת הפרה את ההסכם, ואי תגובתה לטענות אלה – שכללו אי העברת כספים למדינה בהתאם להתחייבותה – פעלה לרעתה. בית המשפט מצא כי לאור היעדר לוח זמנים ספציפי בהסכם והמחלוקות העובדתיות, הבקשה לא יכולה להתקבל. עם זאת, בית המשפט הביע מורת רוח מאיחור המשיבים במציאת דירה ברמת גן, אשר גרם לעותרת ולבתה עוגמת נפש משמעותית. הבקשה נדחתה ללא הוצאות, וההחלטה הייתה אמורה להיות מועברת לרשויות הרלוונטיות.