ת"א 13036-07-14

תקציר

התובע, יועץ יחסי ציבור במקצועו, תבע את הנתבע, פעיל חברתי ועיתונאי, בגין פרסומים שונים באינטרנט שחדרו לשמו ולפרטיותו. הנתבעת הכחישה את הטענות, טענה כי לא פרסמה את הדברים והעלתה מספר טענות הגנה לפי חוק איסור לשון הרע. בית המשפט בחן ארבעה פרסומים המיוחסים לנתבע, לרבות דברי לשון הרע ופגיעה בפרטיות. הפרסום הראשון, מיום 26.5.2014, היה בלוג שפורסם באתר האינטרנט של הנתבעת, אשר הודיע על חקירה קרובה של התובע על ידי אדם אחר. הפרסום השני, מיום 7.6.2014, היה כתבת רשת המבקרת את עבודתו של התובע וכללה אמירות מכפישות ותמונה של בת זוגו, תוך פגיעה בפרטיותו. הפרסום השלישי, מיום 6.6.2014, היה פוסט בפייסבוק של הנתבעת, אשר השפיל את התובעת. הפרסום הרביעי, מיום 24.5.2014, היה מאמר רשת נוסף המשמיץ את התובע. בית המשפט מצא את הנתבעת אחראית לכל ארבעת הפרסומים. מהראיות עולה כי הנתבעת ערכה ופרסמה את הפרסומים הראשון והרביעי באתרי האינטרנט שלה ושיתפה קישורים לפרסום השני, מה שהופך אותה לאחראית לתוכן המשמיצ. בית המשפט דחה את טענת הנתבעת כי הפרסומים זויפו, ומצא את ראיות התובעת מהימנות ואת הנתבעת לא עלה להוכיח את טענותיה. בנוסף, לנתבעת היה מניע לפרסם את הדברים בשל אי הסכמתה עם עבודתו של התובע ונקמה אישית נגדו. בית המשפט פסק לתובע 32,500 ₪ בגין לשון הרע ו-20,000 ₪ בגין פגיעה בפרטיות, לצד שכר טרחת עורך דין והסרת הפרסומים. הנתבע חויב לציית תוך שבעה ימים מיום קבלת פסק הדין.