ע"א 438/78

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בנושא תשלום מזונות לאחר גירושין. המערער, שהועסק כמוכר במחסן, חויב לשלם מזונות חודשיים בסך 4,336 ליי לאשתו הראשונה ולשני ילדיהם הקטינים, בני 16 ו-14. בערעור נטען כי לבית המשפט המחוזי אין סמכות לדון בתביעת המזונות משום שתביעת גירושין הוגשה בעבר לבית הדין הרבני. עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי יש לו סמכות לדון בנושא, שכן בית הדין הרבני טרם הכריע בתביעת הגירושין ולכן המקרים אינם מקבילים. הערעור ערער גם על חישוביו של בית המשפט המחוזי בדבר הכנסותיו של המערער, שכללו פיצויים אישיים מגרמניה, והוצאות, בטענה שאינם מדויקים. שופט בית המשפט העליון, שמגר, אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי והסכים כי יש לו סמכות לדון בתיק וכי חישוביו הוגנים. שמגר הסביר כי עניינו של בית הדין הרבני נסגר למעשה ואינו תלוי ועומד עוד, וכי שיקוליו של בית המשפט המחוזי היו סבירים, תוך התחשבות בסך הכנסותיו בפועל של המערער מכל המקורות. עוד קבע השופט שמגר כי ממצאי בית המשפט באשר לצרכי הקטינים והוצאות הצדדים היו ראויים וכי אופן חישוב המזונות היה הוגן. ויתקון ואשר, שני השופטים האחרים שדנו בערעור, הסכימו עם פסק דינו של שמגר. משכך, נדחה הערעור, והמערערת חויבה לשלם למשיבים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 2,500 ליי.