ת"א 6543-11-19

תקציר

התובע, עובד, תבע את מעסיקו, הנתבע, בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מתאונת עבודה בה נפגע. התובע טען כי התאונה אירעה עקב רשלנות הנתבע, שכן הוא נדרש לעבוד במרפסת צרה, בגובה של למעלה משלושה מטרים, ללא אמצעי בטיחות נאותים במקום, ומבלי שקיבל הנחיות מתאימות מהנתבע. הנתבע הכחיש את הטענות וטען כי השיהוי של התובע בהגשת התביעה פגע ביכולתו להתגונן, וכי התובע פעל בניגוד להנחיותיו והתרשל. בית המשפט פסק לטובת התובע, בקובעו כי רשלנות הנתבע גרמה לתאונה. בית המשפט ביסס זאת על עדותו המהימנה של התובע, אשר נתמכה במסמכים חתומים על ידי הנתבע, ועל עדותו הסותרת והבלתי עקבית של הנתבע. בית המשפט דחה גם את טענת הנתבע לנזק ראייתי בשל השיהוי הנטען בהגשה, וקבע כי הנתבע לא פעל בשקידה בשמירת מסמכים ועדים רלוונטיים. בית המשפט ייחס לתובע 20% אשם בגין רשלנותו שלו בתאונה, וקבע את אחוזי הנכות התפקודית שלו בשיעור של 19%, שהיו נמוכים משיעור הנכות הרפואית שלו. בית המשפט פסק לתובע 165,324 ₪ בגין הפסדי שכר בעבר, 118,000 ₪ בגין אובדן השתכרות עתידית, 35,415 ₪ בגין אובדן פנסיה וזכויות סוציאליות, 65,000 ₪ בגין כאב וסבל, 30,000 ₪ בגין סיוע לצד שלישי ו-0 ₪ בגין הוצאות בעבר ובעתיד. לאחר ניכוי 20% בגין אשם תורם, סך הנזק שנפסק עמד על 330,991 ₪. סכום זה הופחת עוד יותר על ידי ניכויים עבור דמי פגיעה ומענק נכות, כך שהותיר 211,144 ₪ שישולמו על ידי הנתבע, יחד עם 49,408 ₪ עבור שכר טרחת עורך דין ו-2,500 ₪ עבור הוצאות. הנתבע חויב לשלם סכומים אלה בתוך 60 יום.