ב"ש 585/95

תקציר

המדינה מערערת על ההחלטה לשחרר עצור בטענה שההחלטה התקבלה על סמך פרשנות סעיף 44א לחוק סדר הדין הפלילי. הערר הוגש לפי סעיף 38 לחוק סדר הדין הפלילי, ובא כוח המשיב טען כי הוא אינו כשיר שכן ההחלטה שהתקבלה אינה נוגעת למעצר אלא לתיק הפלילי עצמו. השופט פסק לטובת המשיב וקבע כי הערעור הוגש בכשירות. לגופו של עניין הערעור עומדת פרשנותו של סעיף 44א, בו השתמש השופט קמא כדי להצדיק את שחרורו של הנאשם לבדיקות גמילה מסמים. השופט, בהסכמת בא כוח המשיב, פירש את תכלית הסעיף כממוקדת בשיקום בגמישות, המאפשרת אפשרות שחרור גם אם הנאשם לא עבר טיפול לפני המעצר. המדינה, לעומת זאת, עמדה על כך שהסעיף מחייב את הנאשם לשהות במוסד טיפולי מאושר לפני מעצרו. השופט, במקרה זה, העדיף את פרשנותו של המשיב, ששמה דגש רב יותר על תכליתו השיקומית של החוק, על פני פרשנותה הטכנית של המדינה, ובכך דחה את הערעור.