ת"א 1562/02
פסק-דין מחוזי תל-אביב-יפו
תקציר
התובע טען כי המרתף, הצמוד לחנותו של אביו, מהווה "דירה" לפי חוק המקרקעין וניתן להעבירו אליו ככזה. עם זאת, בית המשפט מצא כי המרתף אינו עונה על ההגדרה החוקית של דירה וכי אביה של התובעת אינו יכול להעביר את זכויות הבעלות לתובע באופן חוקי, שכן הוא חלק מהרכוש המשותף הצמוד לחנות. שני התנאים שנדרשו כדי שהמרתף ייחשב לדירה נפרדת לא התקיימו. ראשית, היא לא נרשמה כיחידה נפרדת על פי צו הבית המשותף של הבניין, ושנית, לא הובאו ראיות לכך שהיתרי הבנייה כללו אישור למרתף כיחידה נפרדת. בנוסף, הסכמת כל דיירי הבניין, שניתנה לבניית המרתף וחיבורו לחנות, ניתנה בתנאי שיהיה חלק מהרכוש המשותף, ולא כיחידה נפרדת. לפיכך, בקשת התובעת נוגדת את ההסכם המקורי ולא ניתן היה לאשר אותה. עוד צוין בפסק הדין כי קבלת בקשת התובעת תפחית את ערכה של כל דירה בבניין בשל הגדלת הצפיפות, ושינוי כזה מחייב הסכמה של כל בעלי הדירות, שלא ניתנה במקרה זה. בסופו של דבר, בית המשפט דחה את התביעה, והורה לתובע לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לנתבעים.
חקיקה מקושרת
ת"א 1562/02 מרדכי סאלם נ' נציגות הבית המשותף ברח' אסף 2 רמת גן, מחוזי (22.4.2008)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.