ע"פ 5139/19
פסק-דין עליון
תקציר
ערכאת הערעור לא תתערב בעונש שהטיל בית משפט קמא במקרה זה, שכן היא אינה מוצאת נסיבות חריגות של טעות מהותית וברורה בעונש שהוטל, או חריגה משמעותית ממדיניות הענישה במקרים דומים. המערער ביצע עבירות גניבה בסכומי כסף ניכרים בעת ששימש כעורך דין, וניהל אורח חיים נורמטיבי, הנופל תחת הקטגוריה של עבירות "צווארון לבן". בהתחשב באופיין של עבירות אלה, בית המשפט מדגיש את הצורך בענישה מחמירה, במיוחד בהתחשב בנזק המשמעותי שהן עלולות לגרום לקורבנות. בית המשפט מביא בחשבון גם את הפרת האמונים של המערערת ואת המעילה בכספים שהופקדו בידה כעורכת דין, תוך הפרת אמונם של לקוחותיה המבוגרים. מעשיו של המערער היו כרוכים בדפוס חוזר ונשנה של מעילה בכספי נאמנות מרוכשי נדל"ן תמימים במשך תקופה של שנתיים. בית המשפט דוחה את טענת המערער כי מדובר באירועים בודדים ורואה בהם עבירות נפרדות. הנסיבות המקלות שהציגה המערערת, לרבות סחיטה ואיומים לכאורה, אינן מספיקות כדי להצדיק הקלה בעונשה, מה גם שלא טענה להגנה עצמית המבוססת על כפייה. לצד עבירות הגניבה, ביצע המערער גם עבירות מס מורכבות, המצדיקות גם תגובה עונשית. בית המשפט מכיר בנסיבות המקלות על אשמתה של המערערת, אך מקיים את החלטת בית המשפט המחוזי, שכבר גילה כלפיה סלחנות. לבסוף, בית המשפט דוחה את טענותיה של המערערת בדבר היעדר תסקיר שירות מבחן ואי מתן שהות מספקת לכאורה להשבת הכספים שנגנבו. מסקנת פסק הדין היא כי יש לדחות את הערעור ולרצות את עונש המאסר שהטיל עליו בית משפט קמא.
ע"פ 5139/19 איה שרה לביא נ. מדינת ישראל, עליון (17.3.2020)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.