ת"פ 48693-09-13

תקציר

במסגרת פסק דין זה, בית משפט השלום בטבריה, בפני כב' השופט דורון פורת, דן בעניינו של נאשם שהורשע בשתי עבירות עיקריות: הפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם (סעיף 287(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977) ואיומים (סעיף 192 לחוק העונשין). **עובדות המקרה:** הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בשתי עבירות של הפרת צו בית משפט. המקרה הראשון נוגע לאירוע מיום 15.4.2013, בו פנה הנאשם למתלוננת וצעק לעברה קללות וגידופים בעת שנהגה ברכבה. המקרה השני, שמוזכר בתיק מצורף, מתייחס להפרות שבוצעו במהלך החודשים ינואר עד מרץ 2013, במסגרתן התקשר הנאשם למתלוננים ואף איים עליהם בכוונה להפחידם. **טיעונים לעונש:** * **התביעה:** הדגישה את חומרת העבירות, את הפגיעה בשלוות חיי המתלוננים, ואת ריבוי המקרים, למרות היעדר הרשעות קודמות. עתרה להטלת מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס. * **ההגנה:** ביקשה להתחשב בגילו של הנאשם, בהיותו נורמטיבי ללא עבר פלילי, בנסיבותיו האישיות (כפי שעלו מתסקיר שירות המבחן, הכולל טראומה), ובכך שהוא עובד כיום כנהג מונית. ביקשה להסתפק בעונש צופה פני עתיד. **דיון ופסיקה – עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **עקרון ההלימה:** בית המשפט התייחס באופן מפורש לעיקרון ההלימה, כפי שבא לידי ביטוי בתיקון מס' 113 לחוק העונשין, התשע"ב-2012. עיקרון זה קובע כי נדרש יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה ואשם הנאשם לבין חומרת העונש. הדבר משקף מגמה של הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה. 2. **קביעת מתחם העונש ההולם:** בהתאם להלכה הפסוקה (ע"פ 2849/13 מדינת ישראל נ' טגבה), בית המשפט קבע את מתחם העונש ההולם תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות ביצוע העבירה. * **הערך החברתי שנפגע:** * בעבירות הפרת צו בית משפט: זילות מערכת בתי המשפט, אי כיבוד צו שיפוטי, פגיעה בפרטיות ובשלוות הנפש של המתלוננים, המעידה על "אין מורא מהדין". * בעבירת האיומים: פגיעה בזכות לשלוות נפש, ביטחון וחירות פעולה של הפרט. 3. **קביעת מתחם העונש (סעיף 40 יג' לחוק העונשין):** בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם למקרים אלו נע בין **מאסר על תנאי לבין 6 חודשי מאסר בפועל**. לצורך כך, התייחס בית המשפט לפסיקה דומה (עפ"ג 26073-12-12 פלוטניקוב נ' מדינת ישראל) בה הורשע נאשם בהטרדה בהזדמנויות שונות ונידון ל-6 חודשי מאסר בפועל לאחר הקלה בערעור. בית המשפט מצא כי במקרה זה אין עילה לחרוג מהמתחם שנקבע. 4. **גזירת העונש – נסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק העונשין):** * **סיבות לביצוע העבירה:** בית המשפט הדגיש את ריבוי המקרים ואת הסיבה לביצוע העבירה, כפי שעלו מתסקיר שירות המבחן, כגורמים המחייבים התחשבות בחומרת המעשים. 5. **גזירת העונש – נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא' לחוק העונשין):** * **תסקיר שירות המבחן:** נלקחו בחשבון נסיבותיו האישיות של הנאשם (בן 37, נשוי לשעבר, עובד כנהג מונית, טראומה). * **לקיחת אחריות:** בית המשפט ציין כי הנאשם נטל אחריות חלקית למעשיו. * **היעדר עבר פלילי:** ניתנה דעת לכך שלנאשם אין הרשעות קודמות. * **היעדר המלצה טיפולית:** שירות המבחן נמנע ממתן המלצה טיפולית, וציין כי ללא טיפול משמעותי, קיים סיכון גבוה להישנות ההתנהגות העבריינית. 6. **הכרעת הדין (העונש שנגזר):** * **מאסר:** 11 חודשי מאסר, מהם **5 חודשים בפועל** והיתרה על תנאי למשך 3 שנים (בתנאי שלא יעבור ויורשע על עבירות דומות). * **ריצוי מאסר בפועל:** בעבודות שירות, החל מיום 11.12.2014. * **קנס:** 3,000 ₪ (או 30 ימי מאסר תמורתו), שישולם ב-6 תשלומים חודשיים. **חידוש או דגש משפטי:** בית המשפט ממחיש את יישום תיקון 113 לחוק העונשין בנוגע לעקרון ההלימה והבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה. הוא מפרט את תהליך קביעת מתחם העונש ההולם, תוך איזון בין חומרת העבירות, הפגיעה בערכים החברתיים, לבין נסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות היעדר עבר פלילי והיעדר המלצה טיפולית מצד שירות המבחן. העונש שנגזר (5 חודשי מאסר בפועל בעבודות שירות) משקף את חומרת העבירות (הפרת צו שיפוטי, איומים) ואת הצורך בהרתעה, אך גם מתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם. ההתייחסות המפורשת לתסקיר שירות המבחן, והמסקנה בדבר סיכון להישנות, מהווים מרכיב חשוב בגזירת העונש.