ת"פ 38631-06-20

תקציר

הכרעת הדין דנה בקביעת העונש ההולם לשני נאשמים שהורשעו בעבירות גידול סמים. בית המשפט בוחן את הערכים המוגנים שנפגעו, את חומרת העבירה ואת מדיניות הענישה הרווחת. הוא מציין את הנזק החברתי שנגרם מגידול סמים ואת הצורך בענישה חמורה, במיוחד לאור המציאות הנוכחית של מגפות סמים. הסעיף בוחן את נסיבות העבירה, לרבות הכמות המסחרית הרבה של 600 שתילים במשקל 35 ק"ג, ואת ההכנות וההשקעות שביצעו הנאשמים. הוא גם לוקח בחשבון את משקל התרופות ואת מספר השתילים, מתוך הכרה בכך שהמשקל מקרי ומספר השתילים מצביע על הנזק הפוטנציאלי. בית המשפט בוחן את מדיניות הענישה ומוצא כי נסיבות היבול והיקפו, יחד עם גורמים נוספים, קובעים את טווח הענישה. הוא קובע את אזור הענישה לנאשם 1 על 12-30 חודשים ולנאשם 2 על 18-36 חודשים, שניהם עם עונשים נלווים. בית המשפט מוסיף ודן בשיקולי שיקום פרטניים של כל נאשם. לגבי נאשם 1, בית המשפט מתחשב בשאיפותיהם הנורמטיביות, שירות צבאי מלא ותעסוקה יציבה, אך מציין את קבלת האחריות החלקית שלהם. בית המשפט מחליט כי שיקולי שיקום חלקיים מצדיקים עונש בתחתית אזור העונש, שהוא 12 חודשי מאסר, לצד מאסר על תנאי וקנס. אשר לנאשמים 2, בית המשפט מציין את חוסר ההכרה באחריותם ואת היעדר שיקולי השיקום, תוך הדגשת הצורך בהרתעה. הם נידונו ל-22 חודשי מאסר, עם מאסר על תנאי וקנס. פסק הדין מסתיים בהטלת עונשים אלה, הוראה על השמדת מוצגים ומתן זכות ערעור.