סע"ש 57987-12-20

תקציר

בית המשפט מצא כי התובע אינו בעל תואר ראשון ממוסד אקדמי מוכר, כנדרש בתנאי הסף למשרה אליה הגיש מועמדות. לפיכך, דחה בית המשפט את טענת התובע כי הליך המינוי היה פגום וכי היה מקום למנותו במקום הנתבע. בית המשפט הכיר בכך שנפלו פגמים בהליכי המינוי, לרבות אי יידוע המועמדים בתוצאות ועדת האיתור והיעדר הליך השגה. עם זאת, היא לא ראתה פגמים אלה חמורים דיים כדי להצדיק את ביטול מינויו של הנתבע, מה גם שלנתבעת לא הייתה כל מעורבות בהם. בנוסף, קבע בית המשפט כי התובע לא הוכיח את טענותיו בדבר מינוי פוליטי או הליך חיפוש מזויף. טענת התובע כי ועדת האיתור הייתה פארסה וכי הנתבע ניצל את סמכותו במתן המלצות לא נתמכה בראיות. בית המשפט התייחס גם לאי עמידתו של התובע בתנאי הסף, וציין כי הוא לא צירף את תעודת התואר הראשון הנדרשת ולא פעל בתום לב בייצוג כישוריו השכלתיים. הסברו של התובע לכך לא היה משכנע, ובית המשפט מצא כי התואר שהציג היה ממוסד שאינו מפוקח אקדמית. כמו כן, בית המשפט קבע כי טענת התובע כי התואר השני שקיבל ממוסד מוכר בישראל מכשיר אותו לדרישת התואר הראשון אינה תקפה. בית המשפט הורה לתובע לשלם למדינה ולנתבע 25,000 ₪ הוצאות ושכר טרחת עורך דין. התובעת שמרה לעצמה את הזכות לערער על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.