ת"פ 50036-10-12

תקציר

הנאשם הורשע בתקיפה הגורמת חבלה של ממש וצפוי לו גזר דין. התביעה טענה לעונש של 16 חודשי מאסר, ואילו ההגנה ביקשה לקצר את תקופת המאסר. בית המשפט שקל בין היתר את הערך החברתי שנפגע, את הפגיעה שנגרמה ואת מדיניות הענישה המקובלת, וקבע כי טווח הענישה הראוי הוא מאסר בפועל של מספר חודשים עד 12 חודשים. בית המשפט קבע כי נסיבות העבירה חמורות, שכן הנאשם נקט באלימות על עניין פעוט וגרם לקורבן נזק פיזי ונפשי. מדיניות הענישה הרווחת הדגישה את הצורך להיאבק באלימות, ובית המשפט הפנה למספר מקרים כדי להמחיש מדיניות זו. בית המשפט בחן גם נסיבות הקשורות לעבירה ונסיבות נוספות ולא מצא עילה לחריגה ממתחם הענישה המתאים. מאחר שלנאשם היה עונש מאסר מותנה קודם, בית המשפט הפעיל אותו במצטבר. בהתחשב במכלול הנסיבות, גזר בית המשפט על הנאשם תשעה חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת המאסר בפועל, ולאחר מכן שישה חודשי מאסר על תנאי. בנוסף, בית המשפט הורה על פיצוי של 11 אלף שקל לקורבן וקנס של 3,000 שקל או 30 ימי מאסר. גזר הדין נועד להטיל עונש הולם ומרתיע בגין עבירת האלימות.