תפ"ח 48082-12-17

תקציר

הנאשם, המואשם כי סייע לאחיו בניסיון לרצוח חייל ובסיוע לאחר מעשה, מבקש לפסול הודאות שמסר בחקירתו במשטרה. ההגנה טוענת כי ההודאות הושגו באמצעות תרגיל לא תקין, שבו מודיע הטעה את הנאשם להאמין שקיבל "הודעה מהסניגור". ההודעה יעצה לו לכאורה להודות, והבטיחה את שחרורו. המדינה לא הפריכה טענה זו בשל אילוצי סודיות. למרות שעדותו של הנאשם נמצאה בלתי אמינה, בית המשפט קיבל את טענתו לגבי המסר, כפי שהסכימה המדינה ואינדיקציות נוספות תמכו בה. למרות ממצאי מהימנות שליליים, בית המשפט קבע כי תרגיל המסר התרחש והוביל להודאות. מבחינה משפטית, נמצא כי התרגיל אינו תקין באופן חמור, שכן הוא שלל את האוטונומיה של הנאשם, הוליך אותו שולל ממנו ופוגע בזכות השתיקה. כתוצאה מכך, ההודאות לא נכללו בראיות, הן לפי פקודת הראיות והן לפי כלל הפסילה השיפוטית. החלטה זו מגנה על תקינות ההליך הפלילי ועל זכות ההיוועצות, למרות היעדר ראיות ישירות והשלכות אפשריות על הביטחון הלאומי.