ת"פ 1057/05

תקציר

ד.א. לוויתן מצא את הנאשם אשם בהריגה, וכן בעבירות תנועה שונות, על סמך הודאתו בעובדות כתב האישום. האישומים נבעו מתאונת דרכים קטלנית שגרם הנאשם בנהיגה פרועה. הוא הורשע בכך שעקף משאית בתנאי גשם וחצה קו הפרדה רציף, לפני שהתנגש ברכב מתקרב והרג את אחד מנוסעיו. הנאשם טען להרשעה בעבירה הפחותה של "גרימת מוות ברשלנות", אך בית המשפט מצא כי מתקיימים התנאים העובדתיים והנפשיים להרשעה בהריגה. תסקיר שירות המבחן פירט את פציעותיו הקשות של הנאשם ואת המשך הטיפול השיקומי, וציין את ההשפעה המזיקה של ההליך המשפטי הצפוי על בריאותו הנפשית. הן התביעה והן ההגנה הציגו טיעונים באשר לעונש ההולם, כאשר הראשון ביקש עונש מאסר מרתיע והאחרון ביקש להקל בעונשו בשל נסיבותיו של הנאשם. בית המשפט הכיר בחומרת העבירה ובצורך בהרתעה, והדגיש כי חיי אדם אינם מבוטלים. עם זאת, בהתחשב בחבלותיו הגופניות והנפשיות הקשות של הנאשם, כמו גם בהיעדר רישום פלילי קודם, החליט בית המשפט על עונש מאסר מתון. על הנאשם נגזרו עשרים חודשי מאסר בפועל, שישה חודשי מאסר על תנאי ופסילת רישיון נהיגה למשך עשרים שנה. בית המשפט התחשב גם במצבו הנפשי של הנאשם והנחה את שירות בתי הסוהר להעניק טיפול וטיפול מתאימים.