בע"מ 4832/06

תקציר

פסק הדין עוסק בסכסוך בין בני זוג שחיו יחד מספר שנים. הוויכוח נסוב סביב סיווג אופי היחסים ביניהם בתקופות שונות. התביעה הראשונית הוגשה בשנת 2001 על ידי המבקש, בדרישה להשבת 240,000 ₪ שהועברו למשיב במהלך מערכת היחסים ביניהם. המשיב טען מנגד להשתתפות משותפת בשכר הדירה ובהוצאות משק הבית, וטען כי הם חיים כידועים בציבור משנת 1992. התיק הועבר מבית משפט השלום לבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט לענייני משפחה קבע בשנת 2005 כי הצדדים חיו כידועים בציבור רק משנת 1997 ואילך, החלטה עליה ערער המשיב לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וקבע כי הצדדים חיים כידועים בציבור משנת 1992. לאחר מכן הגיש המבקש בקשה לחופשה כדי לערער על פסק דין זה לבית המשפט הגבוה לצדק. בג"ץ, בהחלטתו, נעתר תחילה לבקשת רשות הערעור ורואה אותה ככזו. לטענתה, התערבות בקביעות עובדתיות של בית המשפט הפרוצדורלי היא נדירה וחריגה. בית המשפט מציין כי שני הצדדים שינו את גרסתם במהלך המעבר מבית משפט השלום לבית המשפט המחוזי. בעוד שהשינוי של המשיבה נגע לסוגיה מהותית מרכזית בטענותיה, השינוי של המבקשת לא היה קשור למשמעות המשפטית של מצב היחסים ביניהם. הפגם הפרוצדורלי בהליך ההתנגדות מצוין אף הוא, כאשר החלטת בית המשפט לענייני משפחה סווגה באופן שגוי כ"פסק דין חלקי". בשל שתי סוגיות אלה, עמימות עובדתית ופגמים פרוצדורליים, מחליט בית המשפט העליון לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. התיק מוחזר למסלול הפרוצדורלי המתאים, עם אפשרות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. פסק הדין אינו קובע את התוצאה הסופית, ובית המשפט אינו פוסק הוצאות כלשהן.