ת"א 21557-11-20

תקציר

בית המשפט קבע כי חלק מפרסומיו של ציפורי כלפי גרינזייג מהווים לשון הרע. באופן ספציפי, בית המשפט קבע כי כינויו של גרינזייג "שופר", "עבד שנרצח", "גזען", "שקרן" ושותף ל"עבירות פליליות" הן כולן השמצות מכפישות. מנגד, בית המשפט מצא כי חלק מהביטויים, אף שהיו מעליבים, אינם עולים כדי לשון הרע בנסיבות העניין – למשל, כינה את גרינזייג "ילד אומלל", "אידיוט" או "חנוף". השופט הורה לציפורי לשלם לגרינזייג פיצויים סטטוטוריים בסך 135 אלף שקל, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה שנצברו ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. סכום זה נמוך משמעותית ממיליון השקלים שתבע גרינזייג. בית המשפט דחה גם את תביעתה הנגדית של ציפורי על סך 200 אלף שקל, בה נטען כי פרסומיו של גרינזייג כלפיו מהווים לשון הרע. בקביעת הוצאות המשפט הביאה השופטת בחשבון את הפער בין הסכומים הנתבעים ונפסקים בתביעה הראשונית, וכן את המשאבים שהוקדשו לבירור התביעה והתביעה שכנגד. השופט הורה לציפורי לשלם לגרינזייג 35 אלף שקל שכר טרחת עורך דין, בתוספת מחצית מאגרת בית המשפט. החלטת השופט ניתנה בכתב ובהיעדרם של הצדדים.