עמ"נ 191/04

תקציר

פסק הדין הוא ערעור מינהלי על סיווג נכס לצורכי ארנונה. הנכס המדובר סווג תחילה כחניון שבו החניה נעשית בתשלום, אך לאחר ערעור של העירייה, הוא סווג מחדש כ"כל מבנה שלא צוין" בצו. בעל הנכס ערער על החלטה זו, בטענה כי הסיווג אינו סביר וכי חיובי הארנונה הוטלו רטרואקטיבית. עם זאת, בית המשפט קבע כי הנכס הוא אכן מבנה החייב בתשלום ארנונה וכי החלטת ועדת הערר לשמור על הסיווג המקורי תקפה. בית המשפט דחה גם את טענות המערערת כי יש לפטור את הנכס ממס בשל שימוש שאינו מסחרי וכי ניתן להטיל את החיובים על "מחזיקים" אחרים בנכס. בית המשפט אמנם לא מצא טעויות בהחלטה להטיל מס על הנכס, אך הביע חשש מתהליך הסיווג ומחוסר הבהירות לגבי האפשרויות הקיימות. כתוצאה מכך, התיק מוחזר לוועדת הערר להמשך בדיקה. מנהל הארנונה ישקול מחדש את עמדתו ויציג אותה בפני ועדת הערר, שתקבע אם לאשר או לדחותה. פסק הדין אינו כולל הוראות בדבר הוצאות, והמזכירות תעביר את ההחלטה לשני הצדדים.