פש"ר 15997/07

תקציר

בנק לאומי הגיש הודעת פשיטת רגל נגד מר באבא מאזן, בטענה כי הוא חייב לבנק סך של 326,983 ש"ח - שמקורם בשני חשבונות נפרדים בבנק. מאזן התנגד וטען כי לבנק כבר שולם כל המגיע וכי מדובר בניסיון הפחדה והתעשרות שלא כדין. שני הסכמי פשרה נחתמו על ידי שני הצדדים בשנת 2005, והכירו בחוב של מאזן - האחד על חוב של 97,399 שקל והשני על סך 457,343 שקל. בית המשפט פסק לטובת בנק לאומי וקבע כי טענותיו של מאזן חסרות הוכחות, בעוד הבנק סיפק מסמכים התומכים בטענותיו. השופט קבע כי בית משפט לפשיטת רגל אינו המקום להכריע בתביעות מהסוג שהציג מאזן, וכי סכום החוב האמיתי של מאזן לא הוכח די הצורך כדי לחרוג מהסכום הנקוב בהודעת פשיטת הרגל. כמו כן, כל טענה לגבי תוקפו של החוב יכולה להיות מטופלת על ידי הנאמן לאחר הכרזת פשיטת הרגל. לפיכך נדחתה ההתנגדות, שאפשרה למאזן שבעה ימים למלא אחר ההודעה והורתה לו לכסות את הוצאותיו המשפטיות של בנק לאומי.